מתחת לכל מקש יש מתג. כשלוחצים, המקלדת שולחת למחשב קוד שאומר איזה מקש נלחץ, ומערכת ההפעלה מתרגמת אותו לאות לפי השפה שנבחרה — לכן אותו מקש כותב ״ש״ בעברית ו־A באנגלית. הסדר של האותיות האנגליות, שמתחיל ב־QWERTY, הגיע ממכונות הכתיבה של שנות ה־70 של המאה ה־19. הסיבה המדויקת לסדר הזה שנויה במחלוקת, אבל הוא נשאר מתוך הרגל.
במקלדת יש גם מקשים מיוחדים: Shift לאותיות גדולות ולסימנים, Ctrl ו־Alt לקיצורים, Enter לאישור, Backspace למחיקה, ומקשי חיצים לתזוזה. מי שלומד הקלדה עיוורת — עם עשר אצבעות ובלי להסתכל — מקליד מהר הרבה יותר ומתעייף פחות. הסוד הוא להניח את האצבעות על ״שורת הבית״ ולחזור אליה אחרי כל מקש.