בתרשים זרימה נהוג להשתמש בצורות קבועות: אליפסה להתחלה ולסוף, מלבן לפעולה (״צחצח שיניים״) ומעוין לשאלה של כן או לא (״יורד גשם?״). ממעוין יוצאים שני חצים — אחד ל״כן״ ואחד ל״לא״ — ובזה רואים איך תנאי מפצל את הדרך.
לולאה בתרשים זרימה נראית כמו חץ שחוזר אחורה, אל צעד קודם. תרשים כזה עוזר במיוחד כשיש הרבה תנאים, כי אפשר לעקוב באצבע אחרי כל מסלול ולוודא שאף אחד לא ״נתקע״. מהנדסים ומתכנתים משתמשים בתרשימים כאלה גם כדי להסביר את הרעיון לאחרים.

