הכנסת מחוקקת חוקים לכל המדינה, אבל לכל יישוב יש גם צרכים משלו. לכן רשות מקומית רשאית לקבוע חוקי עזר — כללים שחלים רק אצלה. מועצת הרשות מחליטה על חוק העזר, והוא צריך לקבל גם אישור של משרד הפנים ולהתפרסם, כדי שהתושבים יוכלו לדעת עליו.
חוקי עזר עוסקים בדרך כלל בעניינים של היום־יום: היכן מותר לחנות ובאילו שעות, שעות שבהן אסור להרעיש, חובה לאסוף אחרי הכלב, שילוט של עסקים, או שמירה על הניקיון בפארקים. פקחים של הרשות אוכפים את חוקי העזר, ומי שמפר אותם עלול לקבל קנס.
טעות נפוצה היא לחשוב שחוק עזר חל בכל הארץ. חוק עזר של עיר אחת לא חל בעיר אחרת, ולכן כדאי לבדוק מה הכללים במקום שבו נמצאים. וגם חוק עזר כפוף לחוקי המדינה — רשות מקומית לא יכולה לקבוע כלל שסותר חוק של הכנסת.

