הפסנתר הומצא באיטליה בסביבות שנת 1700 על ידי ברטולומאו כריסטופורי, שעבד בחצר משפחת מדיצ׳י בפירנצה. הוא קרא לו ״כלי מקלדת שמנגן שקט וחזק״, ומכאן השם ״פיאנו־פורטה״. לפסנתר מודרני יש 88 קלידים — 52 לבנים ו־36 שחורים — ובתוכו יותר מ־200 מיתרים, כי לרוב הצלילים יש שניים או שלושה מיתרים.
הדוושה הימנית מרימה את ה״מרסנים״ מכל המיתרים, כך שהצליל ממשיך להדהד; הדוושה השמאלית מרככת. פסנתר כנף שוכב לרוחב ומתאים לאולמות, ופסנתר עומד חוסך מקום ומתאים לבית. מוצרט, בטהובן ושופן היו פסנתרנים מעולים, ושופן כתב כמעט רק לפסנתר.