למרות השם, כריש הלווייתן הוא כריש — דג עם שלד של סחוס וזימים — ולא לווייתן. השם בא מהגודל העצום ומהדרך שבה הוא אוכל, בדומה ללווייתני המזיפות: הוא פותח פה רחב, שואב כמות גדולה של מים ומסנן את המזון הזעיר.
על הגב יש לו נקודות לבנות ופסים, ולכל כריש דוגמה ייחודית, כמו טביעת אצבע. חוקרים מצלמים את הדוגמה כדי לזהות פרטים ולעקוב אחריהם במסעות הארוכים שלהם באוקיינוסים החמים. לפעמים הוא מגיע גם לים סוף ומרגש צוללים באילת.
מספרו ירד בגלל ציד, רשתות דיג והתנגשויות בסירות, והוא מוגדר כמין בסכנה.

