הרשימה התחילה בעקבות אמנה בינלאומית מ־1972. ההשראה הייתה מבצע בינלאומי בשנות ה־60, שבו הועתקו מקדשי אבו סימבל במצרים למקום גבוה, כדי שלא יוצפו באגם של סכר אסואן. נכון ל־2025 יש ברשימה יותר מ־1,200 אתרים בכ־170 מדינות: אתרי תרבות (ערים, מקדשים, אתרים ארכאולוגיים), אתרי טבע (שמורות, הרים, שוניות) ואתרים משולבים.
מדינה מציעה אתר, מומחים בודקים אותו, וועדת המורשת העולמית מחליטה פעם בשנה. אתר שנכנס לרשימה מחייב את המדינה לשמור עליו. אתרים שנמצאים בסכנה — בגלל מלחמה, אסונות, זיהום או בנייה — נכנסים ל״רשימת המורשת בסכנה״, כדי לגייס עזרה. בישראל יש תשעה אתרי מורשת עולמית, ובהם מצדה, עכו העתיקה והעיר הלבנה.