הספר שאחרי משה
ספר יהושע ממשיך ישירות את סוף התורה. משה נפטר, ויהושע בן נון, שהיה המשרת והתלמיד שלו, הופך למנהיג העם. בתחילת הספר יהושע מקבל עידוד: ״חזק ואמץ״ — ביטוי שעדיין משתמשים בו כשרוצים לעודד מישהו לפני משימה קשה.
יהושע אינו דמות חדשה. כבר בספר במדבר הוא היה אחד משני המרגלים שהאמינו שאפשר להיכנס לארץ. עכשיו, ארבעים שנה אחרי, הוא זה שמוביל את העם פנימה. ספר יהושע הוא הראשון ב״נביאים ראשונים״, הספרים שמספרים את ההיסטוריה של עם ישראל בארצו.
יהושע היה מנהיג מסוג אחר ממשה: משה הוביל את העם במדבר, ויהושע מוביל אותו בארץ — בקרבות ובהתיישבות. בספר מודגש שוב ושוב שהצלחתו תלויה בכך שילך בדרך התורה.
רחב, הירדן ויריחו
לפני הכניסה יהושע שולח שני מרגלים ליריחו. אישה מקומית בשם רחב מסתירה אותם על הגג ועוזרת להם לברוח בחבל דרך החלון. בתמורה הם מבטיחים להציל אותה ואת משפחתה.
אחר כך העם חוצה את נהר הירדן. לפי הסיפור, כשהכוהנים הנושאים את ארון הברית נכנסים למים, הנהר נעצר והעם עובר ביבשה — סיפור שמזכיר את קריעת ים סוף. לזכר המעבר הם מקימים אבנים בגלגל.
העיר הראשונה היא יריחו. במשך שבעה ימים העם מקיף את העיר, והכוהנים תוקעים בשופרות. ביום השביעי מקיפים שבע פעמים, העם מריע — והחומה נופלת.
מלחמות וניצחונות
אחרי יריחו מתוארים קרבות נוספים. בעי בני ישראל נכשלים בפעם הראשונה, כי אחד מהם, עכן, לקח לעצמו משלל יריחו אף שנאסר. רק אחרי שהעניין מתברר הם מצליחים.
בקרב בגבעון, לפי הסיפור, יהושע קורא ״שמש בגבעון דום״, והשמש עומדת במקומה עד שהקרב מסתיים. הביטוי הזה מוכר עד היום. הספר מתאר גם את תושבי גבעון, שהשתמשו בתחבולה — הם התחפשו לאנשים שבאו מארץ רחוקה כדי לכרות ברית עם ישראל.
חלוקת הארץ ופרידה
החצי השני של הספר פחות דרמטי, אבל חשוב מאוד: הוא מתאר איך הארץ חולקה בין השבטים, כולל גבולות ושמות של ערים רבות. רבים מהמקומות שמופיעים שם מוכרים לנו גם היום. כלב בן יפונה, חברו של יהושע מסיפור המרגלים, מקבל את חברון.
שבט לוי לא קיבל נחלה כמו שאר השבטים, כי תפקידו היה לשרת בקודש, ובמקום זה קיבל ערים מפוזרות בנחלות כל השבטים. שבטי ראובן וגד וחצי שבט מנשה קיבלו את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, אבל נשלחו להילחם יחד עם אחיהם עד שהארץ נכבשה.
בספר נקבעות גם ערי מקלט — ערים שאליהן יכול לברוח אדם שהרג מישהו בטעות, כדי שלא ינקמו בו. בסוף הספר יהושע, זקן, אוסף את העם, מזכיר להם את כל מה שעברו ומבקש מהם לבחור בדרך הנכונה. הוא נקבר בנחלתו בהר אפרים.

