איך מצלמה רואה צבע
אור לבן, כמו אור השמש, הוא בעצם תערובת של כל צבעי הקשת. כשאור פוגע בתפוח אדום, התפוח מחזיר בעיקר את האור האדום ובולע את רוב השאר — ולכן אנחנו רואים אותו אדום. החיישן של המצלמה מכוסה במסננים קטנטנים בשלושה צבעים: אדום, ירוק וכחול. כל פיקסל מודד רק צבע אחד, והמצלמה משלבת את המידע מהשכנים כדי לחשב את הצבע המלא של כל נקודה.
גם העין שלנו עובדת עם שלושה סוגי תאים שרגישים לאזורים שונים של צבעי האור. לכן אפשר ליצור על מסך כמעט כל צבע בעזרת שילוב של אדום, ירוק וכחול בלבד.
אור חם ואור קר
צלמים מתארים את הצבע של מקור אור במספר שנקרא טמפרטורת צבע, ונמדד במעלות קלווין. הסולם קצת מבלבל: מספר נמוך פירושו אור כתום־צהבהב, ״חם״, ומספר גבוה פירושו אור כחלחל, ״קר״. לפי הערכים המקובלים, אור נר הוא בערך 1,900 קלווין, נורת להט ישנה בערך 3,000 קלווין, אור יום בצהריים בערך 5,500 קלווין, וצל ביום בהיר יכול להגיע ל־7,000 קלווין ויותר.
המילים ״חם״ ו״קר״ כאן מתארות תחושה, לא חום אמיתי. אור כתום מזכיר אש ושקיעה, ולכן נקרא חם. אור כחלחל מזכיר קרח ושמיים, ולכן נקרא קר.
מה עושה איזון לבן
כשמצלמים בבית בערב תחת נורה צהבהבה, התמונה עלולה לצאת כתומה מדי. כשמצלמים בצל ביום בהיר, היא עלולה לצאת כחלחלה. איזון לבן הוא הגדרה שמתקנת את זה: היא אומרת למצלמה מה צריך להיראות לבן, וכך כל שאר הצבעים מסתדרים.
במצב אוטומטי המצלמה מנסה לנחש לבד, ולרוב מצליחה. אבל יש גם מצבים מוכנים — ״שמש״, ״צל״, ״מעונן״, ״נורה״ — ואפשר אפילו לצלם דף לבן ולהגיד למצלמה: ״זה לבן״. בעריכה אפשר לתקן איזון לבן בעזרת כלי ״טמפרטורה״, שמזיז את התמונה בין כחול לכתום.
צבע כבחירה אמנותית
לא תמיד רוצים צבעים ״נכונים״. תמונה של שקיעה נראית קסומה דווקא כשהיא חמה וכתומה. תמונה של יום חורף גשום יכולה להרגיש קרה ובודדה כשהיא כחלחלה. צלמים בוחרים בכוונה גוון שמתאים לרגש שהם רוצים להעביר.
גם הצבעים בתוך הסצנה חשובים. צבעים שנמצאים זה מול זה בגלגל הצבעים, כמו כתום וכחול או אדום וירוק, ״קופצים״ כשהם יחד. מטרייה אדומה ברחוב אפור תופסת מיד את העין. ולפעמים מוותרים על צבע לגמרי — תמונת שחור־לבן מדגישה צורות, אור וצל, והבעות פנים.
תרגיל: צייד צבעים
בחרו צבע אחד ליום שלם — למשל צהוב — וצלמו כל דבר צהוב שאתם פוגשים: פרח, אוטובוס, מטרייה או קיר. אחר כך סדרו את התמונות יחד. תגלו כמה הצבע הזה נראה שונה באור בוקר, בצל ובאור של מנורה.
אפשר גם לצלם את אותו דף לבן בכמה מקומות בבית — ליד חלון, מתחת למנורה, ובחדר עם מסך דולק — ולהשוות. כך רואים בעיניים איך לאור יש ״צבע״, גם כשהמוח שלנו מסתיר את זה.