שפה עתיקה, עולם חדש
במשך מאות שנים שימשה העברית בעיקר לתפילה, ללימוד ולכתיבה, ופחות לדיבור יומיומי. כשהחלו שוב לדבר בה בכל תחומי החיים, התברר שחסרות מילים רבות: לא היו בה מילים לעיתון, לאופניים או לגלידה. מישהו היה צריך להמציא אותן.
אחד המפורסמים בתחום היה אליעזר בן־יהודה, שפעל לחידוש הדיבור בעברית ועבד על מילון גדול. בין המילים שחידש אפשר למנות את ״מילון״ ואת ״עיתון״ (מהמילה ״עת״, זמן). בסוף המאה ה־19 הוקם ״ועד הלשון״, שקבע מילים חדשות, וב־1953 הוקמה במקומו, בחוק, האקדמיה ללשון העברית.
איך ממציאים מילה?
הדרך הנפוצה היא לקחת שורש קיים ולשים אותו במשקל מתאים. ״מחשבון״ בא מהשורש ח־ש־ב, ומי ששומע אותו מנחש מיד שזה כלי לחישוב. דרך שנייה היא חיבור של שתי מילים, כמו ״רמזור״ (רמז + אור) ו״מדרחוב״ (מדרכה + רחוב).
דרך שלישית היא לתת משמעות חדשה למילה ישנה. המילה ״חשמל״ מופיעה כבר בספר יחזקאל, אבל שם אין לה קשר לזרם חשמלי; היום כולנו משתמשים בה במשמעות החדשה.
כשהאקדמיה מחדשת מילה, היא מחפשת מילה קצרה, נוחה וברורה. בשנים האחרונות היא הציעה, למשל, ״מסרון״ להודעת טקסט קצרה ו״יישומון״ לאפליקציה בטלפון.
מילים לועזיות
לא כל מילה חדשה מקבלת שם עברי. מילים רבות נכנסות לעברית משפות אחרות ונשארות בה: טלפון, רדיו, אוטובוס, פיצה. מילים כאלה נקראות ״מילים לועזיות״ או ״מילים שאולות״. גם מהערבית נכנסו לעברית המדוברת מילים רבות, כמו ״סבבה״ ו״יאללה״.
לפעמים האקדמיה מציעה מילה עברית, אבל הציבור ממשיך להעדיף את המילה הלועזית. כך קרה, למשל, עם ״מרשתת״, שהוצעה במקום ״אינטרנט״ ולא נקלטה בדיבור. בסופו של דבר, הדוברים הם שמחליטים אילו מילים יחיו.
למה זה חשוב?
מילה טובה בעברית יכולה להיות מובנת גם למי שלא שמע אותה מעולם, כי השורש והמשקל מסבירים אותה. ילד ששומע ״מחשבון״ בפעם הראשונה כבר יודע בערך מה זה.
מצד שני, מילים לועזיות מחברות אותנו לעולם, ולפעמים הן קצרות וקלות יותר. השפה החיה נעה כל הזמן בין שני הכוחות האלה. נסו לחשוב: אם הייתם צריכים להמציא מילה עברית לדבר חדש שאתם משתמשים בו, מה הייתם מציעים?
איפה מוצאים את המילים החדשות?
באתר האקדמיה ללשון העברית אפשר לחפש את המילים והמונחים שקבעה בתחומים רבים, מבישול ומוזיקה ועד מחשבים וספורט. זו דרך טובה לגלות שלהרבה דברים שאנחנו מכנים בשם לועזי יש גם שם עברי.
מילים חדשות נולדות גם בלי האקדמיה: בדיבור של צעירים, בפרסומות וברשתות. חלקן נעלמות אחרי זמן קצר, וחלקן נשארות ונכנסות למילונים. כך השפה משתנה מדור לדור.
נסו לשים לב במשך שבוע למילים חדשות שאתם שומעים: בבית הספר, בחדשות או בשיחות עם חברים. רשמו אותן ובדקו מאיפה הן באו — משורש עברי, מחיבור מילים או משפה אחרת.