אמרו בקול ״חלון״ ו״בלון״ — הסוף של שתי המילים נשמע אותו דבר. החרוז נותן לשיר מוזיקה, עוזר לזכור אותו בעל פה ויוצר תחושה של סדר כשמגיעים לסוף שורה. ״תות״ ו״חוט״ נכתבות באותיות שונות בסוף, אבל נשמעות זהות, ולכן הן מתחרזות. חרוז טוב נשמע חזק במיוחד כשההדגשה נופלת על אותה הברה.
יש כמה דרכים לסדר חרוזים בשיר. בחריזה צמודה שתי שורות רצופות מתחרזות: 1 עם 2, ו־3 עם 4. בחריזה מתחלפת השורה הראשונה מתחרזת עם השלישית, והשנייה עם הרביעית. שיר בנוי משורות, כמה שורות יחד יוצרות ״בית״, ולפעמים יש בו ״פזמון חוזר״ שחוזר אחרי כל בית.
לא כל שיר חייב לחרוז. שירים רבים, בעיקר מודרניים, נכתבים בלי חרוזים — ״שיר חופשי״ — ומה שהופך אותם לשיר הוא הקצב, החלוקה לשורות, התמונות והרגש. טיפ לכתיבה: אל תתנו לחרוז לנהל אתכם. אם המשפט יצא מוזר רק בשביל החרוז, עדיף לחפש חרוז אחר.

