הדימוי הוא סוג של לשון ציורית — לשון שיוצרת תמונה בדמיון של הקורא. ״הוא רץ מהר״ מוסר מידע, אבל ״הוא רץ כרוח״ גורם לנו לראות ולהרגיש את המהירות. מילת הדימוי מסמנת לקורא שמדובר בהשוואה ולא בתיאור מילולי.
בכל דימוי יש שלושה חלקים: הדבר שמתארים (העיניים), הדבר שאליו משווים (הכוכבים), והתכונה המשותפת (הנצנוץ). כשמנתחים דימוי, שואלים: מה משותף לשני הדברים? ולמה הכותב בחר דווקא בהשוואה הזאת? איזה רגש או אווירה היא יוצרת?
ההבדל בין דימוי להשאלה פשוט: אם יש ״כמו״ או ״כ־״ — זה דימוי. אם ההשוואה מוסתרת, בלי מילת דימוי — זו השאלה. ״הכיתה הייתה רועשת כמו גן חיות״ הוא דימוי, ו״הכיתה הייתה גן חיות״ היא השאלה. בכתיבה, דימוי אחד מדויק שווה יותר מעשרה שנכתבו רק כדי לקשט.

