יש שני סוגים עיקריים של שמות מספר. מספר מונה עונה על ״כמה?״ (שלושה, עשר). מספר סודר עונה על ״איזה במקום?״ (ראשון, שלישי). שניהם מתאימים את עצמם לשם העצם, אבל בדרכים שונות.
הכלל שהכי מבלבל: במספרים 3 עד 10, דווקא עם שם עצם בזכר המספר מסתיים ב־ה: ״חמישה ספרים״, ״שבעה ימים״. עם שם עצם בנקבה המספר בא בלי ה: ״חמש מחברות״, ״שבע שעות״. זה הפוך ממה שרגילים, כי בדרך כלל ה׳ בסוף היא סימן של נקבה. כשסופרים סתם, בלי שם עצם — בחשבון או בשעות — משתמשים בצורת הנקבה: ״שלוש ועוד ארבע״, ״השעה חמש״.
גם 1 ו־2 מיוחדים. ״אחד״ ו״אחת״ באים אחרי שם העצם, כמו שם תואר: ״ילד אחד״. ״שניים״ ו״שתיים״ מתקצרים לפני שם העצם: ״שני ילדים״, ״שתי ילדות״. לכן לא אומרים ״שתיים ילדות״. וכשמדובר בדברים מוכרים, אומרים ״שלושת הילדים״ ו״שלוש הילדות״.