כשסופרים כמה דברים יש, משתמשים במספר מונה: ״יש לי שלושה אחים״, ״בכיתה עשרים ושתיים בנות״. המספרים 3 עד 10 באים לפני שם העצם, ובזכר הם מסתיימים ב־ה: שלושה, ארבעה, חמישה. בנקבה הם בלי ה: שלוש, ארבע, חמש.
מ־11 עד 19 הכלל ממשיך, אבל המילה ״עשר״ מתחלפת. בזכר אומרים ״חמישה עשר שקלים״ — ה׳ במספר הראשון ו״עשר״ בלי ה׳. בנקבה אומרים ״חמש עשרה דקות״ — בלי ה׳ במספר הראשון ו״עשרה״ עם ה׳. המספרים העגולים, כמו עשרים ושלושים, זהים בזכר ובנקבה, אבל היחידות שאחריהם מתאימות: ״עשרים ושלושה ילדים״, ״עשרים ושלוש ילדות״.
ההבדל בין מספר מונה לסודר חשוב: מונה סופר כמות (״שלושה מקומות״), וסודר מראה מיקום בתור (״המקום השלישי״). טעות נפוצה בדיבור היא להשתמש בצורת הנקבה גם עם זכר, כמו ״שלוש שקלים״. הצורה התקנית היא ״שלושה שקלים״.

