כל צירוף מילים שהתקבע בשפה ומופיע תמיד באותה צורה הוא ביטוי, כמו ״בוקר טוב״ או ״מזל טוב״. ניב הוא ביטוי מיוחד: אי אפשר להבין אותו רק מהמילים. מי ש״שבר את הראש״ על חידה לא נפצע — הוא פשוט חשב עליה הרבה. המשמעות של הניב היא משמעות מושאלת, כמו תמונה שמסתתרת מאחורי המילים.
ניבים מגיעים ממקורות שונים: חלקם מהתנ״ך ומספרות חז״ל, חלקם נוצרו בעברית החדשה, וחלקם תורגמו משפות אחרות, כמו ״לשבור את הקרח״. לעתים קרובות ניב נולד מתמונה מוחשית. ״קנה חתול בשק״ מתאר מי שקנה שק סגור בלי לראות מה בתוכו, וכך הפך לסמל לכל מצב שבו מסכימים למשהו בלי לבדוק.
ההבדל בין ניב לפתגם: ניב הוא צירוף שמשתלב בתוך משפט (״היא נשארה עם פה פתוח״), ופתגם הוא משפט שלם שיש בו לקח (״כל ההתחלות קשות״). כדאי גם לשים לב לסגנון: ניבים כמו ״עלה לו על העצבים״ מתאימים לשיחה, פחות לעבודה רשמית.