מילות הקישור הן הדבק של הטקסט. ״ירד גשם. נשארנו בבית.״ — אפשר לנחש שיש קשר. ״ירד גשם, לכן נשארנו בבית.״ — עכשיו ברור שהגשם הוא הסיבה. ואם כותבים ״ירד גשם, אבל יצאנו לטייל״, יש ניגוד: היה צפוי שנישאר, ובכל זאת יצאנו.
יש סוגים רבים של קשרים: תוספת (ו, וגם, בנוסף), ניגוד (אבל, אך, לעומת זאת), ויתור (למרות ש, אף על פי ש), סיבה (כי, מפני ש, משום ש), תוצאה (לכן, לפיכך), מטרה (כדי ש, כדי ל), תנאי (אם), זמן (כאשר, לפני ש, אחרי ש) וסיכום (לסיכום, לבסוף). שימו לב: ״כי״ באה לפני הסיבה, ו״לכן״ באה לפני התוצאה.
טעויות נפוצות: ״בגלל״ לפני משפט שלם — אומרים ״בגלל הגשם״, אבל ״בגלל שירד גשם״. או ״לכן״ כשאין באמת קשר של סיבה ותוצאה. בכתיבה טיעונית מילות הקישור הן השלד: ראשית, שנית, אמנם... אבל, לסיכום.