הפכים נמצאים בכל חלקי הדיבר. יש הפכים בשמות תואר (שמח — עצוב, פתוח — סגור), בפעלים (להצליח — להיכשל, לפתוח — לסגור), בשמות עצם (יום — לילה) ובתוארי פועל (למעלה — למטה). מי שמכיר הפכים יכול לתאר ניגוד בצורה חדה וברורה.
כשאין למילה הפך משלה, אפשר לבנות אחד. מוסיפים לפניה ״לא״ (לא מסודר), ״חסר״ (חסר סבלנות), ״בלתי״ (בלתי אפשרי) או ״אי־״ (אי־סדר, אי־ודאות). כך נוצר הפך גם למילים ארוכות ומיוחדות.
הפכים הם כלי חזק בסיפור ובשיר: ניגוד בין טוב לרע, בין אור לחושך, יוצר עניין. נסו לקחת משפט ולהחליף בו מילים בהפכים שלהן: ״הנסיך האמיץ יצא ביום בהיר״ הופך ל״הנסיך הפחדן יצא בלילה חשוך״ — ופתאום יש סיפור אחר. טעות נפוצה היא לחשוב שלכל מילה יש רק הפך אחד; ל״חם״, למשל, אפשר להתאים גם ״קר״ וגם ״צונן״.

