באתונה התכנסה אספה של אזרחים, שבה כל אזרח יכול היה לדבר ולהצביע — על מלחמה ושלום, על חוקים ועל ענייני העיר. חלק מבעלי התפקידים נבחרו בהגרלה, כדי שלכל אזרח יהיה סיכוי להשתתף. זו הייתה דמוקרטיה ישירה: האזרחים החליטו בעצמם, ולא דרך נציגים.
אבל הדמוקרטיה האתונאית הייתה מוגבלת מאוד: רק גברים בוגרים שנולדו לאזרחים נחשבו אזרחים. נשים, עבדים וזרים לא השתתפו בהצבעות, כך שרק חלק קטן מתושבי אתונה הצביע בפועל. ובכל זאת, הרעיון שאזרחים רגילים מחליטים יחד על גורלם השפיע מאוד על מדינות רבות שבאו אחר כך.
טעות נפוצה היא לחשוב שהדמוקרטיה של אתונה זהה לדמוקרטיה של היום. היום כמעט כל המבוגרים יכולים להצביע, ורוב המדינות הן דמוקרטיות ייצוגיות — בוחרים נציגים שמחוקקים. עוד מנהג אתונאי מעניין: אזרחים יכלו להצביע על הרחקת אדם מהעיר לכמה שנים, בכתיבת שמו על שבר חרס.