יוון היא ארץ של הרים, עמקים ואיים רבים. ההרים הפרידו בין היישובים, ולכן כל עיר התפתחה בנפרד והפכה ליחידה עצמאית. היוונים דיברו אותה שפה, האמינו באותם אלים וקראו אותם סיפורים — אבל כל פוליס ניהלה את עצמה, ולא פעם הן נלחמו זו בזו.
שתי הפוליס המפורסמות היו אתונה וספרטה, והן היו שונות מאוד. בספרטה החינוך כוון ללחימה: בנים נשלחו לאימונים צבאיים קשוחים כבר בגיל צעיר. אתונה התפרסמה באמנות, בתיאטרון, במסחר ימי ובשיטת שלטון חדשה — הדמוקרטיה. בפוליס רבות היו אקרופוליס, גבעה מבוצרת עם מקדשים, ואגורה, כיכר השוק והמפגש.
מהמילה ״פוליס״ באות מילים שאנחנו מכירים, כמו ״פוליטיקה״ — ענייני העיר והמדינה. טעות נפוצה היא לחשוב ש״יוון העתיקה״ הייתה מדינה מאוחדת עם מלך אחד. רק בימי פיליפוס ובנו אלכסנדר מוקדון נשלטו רוב הערים היווניות בידי שליט אחד.