למה לא כולם באותה שעה?
כדור הארץ מסתובב סביב צירו ממערב למזרח, סיבוב שלם בכל 24 שעות. בכל רגע, חצי אחד שלו פונה לשמש ונמצא ביום, והחצי השני פונה הצידה ונמצא בלילה. לכן כשבישראל ילדים יושבים לארוחת בוקר, בחלקים של אמריקה עוד לילה ואנשים ישנים.
פעם כל עיר קבעה את השעה לפי השמש שלה: כשהשמש הכי גבוהה בשמיים — זו השעה 12. אבל כשהופיעו הרכבות והטלגרף, זה גרם לבלבול גדול. אי אפשר לפרסם לוח זמנים לרכבת אם בכל תחנה השעה קצת אחרת. כך נולד הרעיון של אזורי זמן קבועים.
חלוקה לפי קווי אורך
מעגל שלם הוא 360 מעלות, וכדור הארץ מסיים סיבוב ב־24 שעות. 360 חלקי 24 הם 15 — כלומר בכל שעה כדור הארץ מסתובב 15 מעלות. לכן כל אזור זמן הוא בערך רצועה ברוחב 15 מעלות של קווי אורך.
אזור הזמן של קו גריניץ׳ משמש נקודת ייחוס. ממנו מוסיפים שעות כשהולכים מזרחה ומחסירים שעות כשהולכים מערבה. בפועל, הגבולות בין אזורי הזמן אינם קווים ישרים: הם מתעקלים לפי גבולות של מדינות, כדי שמדינה קטנה לא תתחלק לכמה שעות שונות. יש מדינות גדולות מאוד שבחרו בכל זאת בשעה אחת לכולן, ויש מדינות שיש בהן כמה אזורי זמן.
השעה בישראל ושעון קיץ
ישראל מקדימה בשעתיים את השעה של גריניץ׳ בחורף. בקיץ מזיזים את השעון שעה אחת קדימה — שעון קיץ — ואז ישראל מקדימה את גריניץ׳ בשלוש שעות. המטרה של שעון קיץ היא לנצל טוב יותר את אור היום בערב.
איך מחשבים? אם אזור זמן מסוים נמצא שבע שעות אחרי ישראל, וכאן השעה 15:00, שם השעה 8:00 בבוקר. כשמתקשרים לקרובים בחו״ל או צופים במשחק שמשודר ממקום רחוק, כדאי לבדוק את ההפרש מראש.
קו התאריך הבינלאומי
אם ממשיכים להוסיף שעות מזרחה, מתישהו חייבים ״לקפוץ״ ליום אחר. המקום שבו זה קורה נקרא קו התאריך הבינלאומי. הוא עובר בעיקר באמצע האוקיינוס השקט, רחוק מרוב המקומות המיושבים. מי שחוצה אותו מערבה מדלג יום אחד קדימה בלוח השנה, ומי שחוצה אותו מזרחה חוזר יום אחד אחורה. לכן יש איים שבהם חוגגים את השנה החדשה מוקדם מאוד, ואחרים שבהם חוגגים אותה מהאחרונים בעולם.
גם טייסים, ימאים ותחנות חלל צריכים לתאם ביניהם זמן, אף שהם עוברים בין אזורי זמן רבים. לכן הם משתמשים בשעה אחידה אחת לכל העולם, שנקבעה לפי קו גריניץ׳. כך, כשמגדל פיקוח בישראל מדבר עם טייס מעל אירופה, אין בלבול. ומה עם הגוף שלנו? אחרי טיסה ארוכה מזרחה או מערבה, השעון הפנימי של הגוף עדיין ״חושב״ שאנחנו בבית, ואנחנו מרגישים עייפים בשעות לא רגילות. התופעה נקראת יעפת, ולוקח כמה ימים עד שהגוף מתרגל.