בהקלטת סטריאו יש שני ערוצים — שמאל וימין — והמוח שלנו משתמש בהבדל ביניהם כדי ״למקם״ צלילים, כמו בהופעה אמיתית שבה הגיטריסט עומד בצד אחד והקלידן בצד השני. בכל ערוץ במיקס יש כפתור ״פאן״ שמזיז אותו.
כלל מקובל: הצלילים החשובים והנמוכים — קיק, בס ושירה ראשית — נשארים באמצע, כדי שהשיר יישמע מאוזן גם ברמקול אחד. גיטרות, קולות ליווי, הי־האט וכלי הקשה מתפזרים לצדדים. כך נוצר מיקס ״רחב״ שבו לכל כלי יש מקום. נסו להקשיב לשיר באוזניות ולהוריד אוזנייה אחת — תשמעו מה נעלם.