הדרך מתפצלת
ברצף רגיל המחשב עובר על כל ההוראות. תנאי משנה את זה: הוא בודק משהו, ולפי התשובה בוחר באיזו דרך ללכת. המבנה הבסיסי הוא ״אם — אז — אחרת״. אם התנאי מתקיים, מבצעים קבוצה אחת של הוראות. אם הוא לא מתקיים, מבצעים קבוצה אחרת, או פשוט ממשיכים הלאה.
בפייתון, כמו ברוב השפות, המילה לתנאי היא if (״אם״ באנגלית), ולחלופה — else (״אחרת״). למשל: if age >= 12: print("אפשר להירשם") — אם הגיל גדול או שווה ל־12, מציגים ״אפשר להירשם״. בדרך כלל כותבים את זה בשתי שורות: התנאי בשורה אחת, וההוראה בשורה מתחתיו עם כמה רווחים בהתחלה. בסקראץ׳ יש בלוק בצורת ״פה פתוח״ שכתוב עליו ״אם… אז…״, ולתוך הפה מכניסים את הבלוקים שיתבצעו.
אמת או שקר
כל תנאי הוא בעצם שאלה שהתשובה עליה היא ״כן״ או ״לא״. במחשבים קוראים לתשובות האלה אמת ושקר — True ו־False — ולסוג המידע הזה קוראים בוליאני, על שם המתמטיקאי האנגלי ג׳ורג׳ בול. ״האם 7 גדול מ־5?״ — אמת. ״האם 3 שווה ל־4?״ — שקר. אין ״אולי״ ואין ״קצת״.
כדי לשאול שאלות כאלה משתמשים בסימני השוואה: גדול מ־ (>), קטן מ־ (<), גדול או שווה (>=), ושווה ל־, שבפייתון כותבים בשני סימני שוויון: ==. למה שניים? כי סימן שוויון אחד כבר תפוס: הוא משמש לשמירת ערך במשתנה. x = 5 פירושו ״שים 5 בתוך x״, ואילו x == 5 פירושו ״האם x שווה ל־5?״. זה בלבול נפוץ מאוד אצל מתחילים.
וגם, או, ולא
לפעמים צריך לבדוק כמה דברים יחד. ״וגם״ (and) נותן אמת רק אם שני החלקים נכונים: ״אם יש לי כרטיס וגם הגעתי בזמן — אני נכנס להצגה״. ״או״ (or) נותן אמת אם לפחות אחד מהם נכון: ״אם יורד גשם או שיש שרב — נשארים בכיתה בהפסקה״. ״לא״ (not) הופך את התשובה: ״אם לא סיימתי שיעורים — אין מסך״.
אפשר גם לשרשר כמה אפשרויות. בפייתון יש לזה מילה מיוחדת, elif — קיצור של ״אחרת, אם״. למשל בציון: אם הציון 90 ומעלה — ״מצוין״; אחרת, אם 70 ומעלה — ״טוב״; אחרת — ״כדאי לחזור על החומר״. המחשב בודק את האפשרויות לפי הסדר ונעצר בראשונה שמתקיימת, ולכן חשוב לסדר אותן נכון.
תנאים במשחקים ובחיים
כמעט כל משחק מלא תנאים. אם השחקן לחץ על החץ ימינה — הדמות זזה ימינה. אם הדמות נגעה בקיר — היא נעצרת. אם נגמרו החיים — מופיע ״המשחק נגמר״. גם אפליקציות מלאות בהם: אם הסיסמה נכונה — נכנסים; אחרת — מופיעה הודעה. רמזור חכם בודק אם יש מכוניות שמחכות לפני שהוא מחליף צבע.
כשכותבים תנאי, כדאי לחשוב על כל המקרים: מה קורה אם הציון הוא בדיוק 90? מה אם המשתמש הקליד מספר שלילי? מתכנתים בודקים במיוחד את ״מקרי הקצה״ — הערכים שעל הגבול — כי שם מתחבאים הרבה באגים. כתבו לעצמכם את כל האפשרויות בטבלה קטנה לפני שכותבים את הקוד.