מה זו אזרחות פעילה
אזרח הוא לא רק מי שיש לו תעודת זהות. אזרחות פעילה פירושה להתעניין במה שקורה סביבך ולקחת חלק: לעזור לשכנים, לשמור על הסביבה, להשתתף בדיון, להצביע בבחירות ולפנות לנבחרי הציבור כשמשהו לא בסדר.
בדמוקרטיה הכוח נמצא בידי האזרחים. אם אף אחד לא יגיד שהגינה הציבורית מוזנחת, ייתכן שאיש לא יתקן אותה. כשאזרחים פעילים, השלטון יודע מה חשוב להם, והחברה כולה חזקה יותר.
התנדבות
התנדבות היא עבודה למען אחרים בלי לקבל עליה כסף. אפשר להתנדב בבית אבות, בעמותה שמחלקת מזון, בגן חיות, בספרייה, בתנועת נוער, במד״א או בניקיון חוף. מתנדבים לומדים מיומנויות חדשות, מכירים אנשים ומרגישים שהם משמעותיים.
בישראל יש מסורת ארוכה של התנדבות — מההתיישבות הראשונה ועד ימינו. בתיכון רוב התלמידים משתתפים בתוכנית מעורבות חברתית, ואחרי התיכון יש צעירים שמתנדבים לשנת שירות או לשירות לאומי־אזרחי.
עמותות וחברה אזרחית
כשאנשים מתארגנים יחד למען מטרה, בלי להיות חלק מהממשלה ובלי מטרת רווח, הם יוצרים ארגונים של ״החברה האזרחית״. בישראל רבים מהם רשומים כעמותות. יש עמותות שעוזרות לחולים, לניצולי שואה, לבעלי חיים, לנוער בסיכון ולאנשים עם מוגבלויות.
יש גם ארגונים שמנסים לשנות מדיניות: הם אוספים מידע, כותבים לחברי כנסת או מגישים עתירות. ארגונים כאלה פועלים מכל צדדי המפה הפוליטית, וכך יותר קולות מגיעים לדיון הציבורי.
איך גם ילדים יכולים להשפיע
אפשר להתחיל בבית הספר: להתמודד למועצת התלמידים, להציע רעיון לשיפור החצר או לארגן מבצע איסוף. אפשר לכתוב מכתב מנומק לעירייה על מעבר חצייה מסוכן, ולצרף תמונות וחתימות של שכנים. בהרבה ערים יש גם מועצת נוער עירונית.
כדי שהיוזמה תצליח, כדאי לזהות בעיה מוגדרת, לאסוף מידע, למצוא שותפים, לפנות לגורם הנכון ולהציג פתרון ולא רק תלונה. גם אם לא הכול מצליח בפעם הראשונה, לומדים איך הדמוקרטיה עובדת מבפנים.
דוגמה: תלמידי כיתה ה׳ שמו לב שבחצר בית הספר אין מספיק פחים, והאשפה מתפזרת. הם ספרו כמה פחים יש, צילמו את החצר בסוף ההפסקה, הכינו מצגת קצרה והציגו אותה למנהלת ולנציג העירייה. אחרי חודש הוצבו פחים חדשים, והתלמידים התחילו תורנות ניקיון קבועה.