מאיפה מגיע הכסף
רוב הכסף של המדינה מגיע ממיסים. מס הכנסה הוא מס ישיר: כל מי שעובד משלם חלק ממשכורתו. במס הכנסה בישראל מי שמרוויח יותר משלם אחוז גבוה יותר מהכנסתו — לזה קוראים מס פרוגרסיבי.
מע״מ, מס ערך מוסף, הוא מס עקיף: הוא כלול במחיר של רוב המוצרים והשירותים, וכל מי שקונה משלם אותו, גם ילד שקונה ארטיק. יש גם מכס על סחורות מחו״ל, מס על דלק ועל רכב, וביטוח לאומי, שממנו משולמות קצבאות. לעירייה משלמים ארנונה, לפי גודל הדירה או העסק.
לאן הולך הכסף
הכסף מממן שירותים שכולם משתמשים בהם: חינוך, בריאות, ביטחון, תחבורה, רווחה, איכות הסביבה, תרבות וספורט. חלק גדול מהתקציב הולך גם להחזר חובות שהמדינה לקחה בעבר, ולקצבאות כמו קצבת זקנה וקצבת ילדים.
הכסף מוגבל, והצרכים רבים. אם מוסיפים לחינוך, אולי יהיה פחות לכבישים, או שיהיה צורך להעלות מיסים. לכן כל תקציב הוא בחירה בין סדרי עדיפויות, והמפלגות השונות מציעות בחירות שונות.
איך מאשרים את התקציב
משרד האוצר מכין הצעת תקציב, והממשלה מאשרת אותה ומגישה לכנסת כהצעת חוק — ״חוק התקציב״. ועדת הכספים של הכנסת דנה בה, ואחר כך הכנסת מצביעה בשלוש קריאות, כמו על כל חוק.
התקציב הוא אחד החוקים החשובים ביותר. לפי חוק יסוד: הכנסת, אם התקציב לא אושר בתוך זמן קצוב מתחילת שנת התקציב, הכנסת מתפזרת ומתקיימות בחירות חדשות. כך ההצבעה על התקציב היא גם מבחן ליציבות הקואליציה.
גירעון, חוב ואחריות
כשהמדינה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה, נוצר גירעון. כדי לכסות אותו היא לווה כסף, והחוב צריך להיות מוחזר עם ריבית בשנים הבאות. במצבים מיוחדים, כמו מלחמה או משבר בריאותי, הגירעון גדל, וכלכלנים מתווכחים כמה גירעון מותר בלי לסכן את הכלכלה.
תשלום מיסים הוא חובה אזרחית. העלמת מס היא עבירה, כי מי שלא משלם מטיל את הנטל על כל השאר. כשאנחנו מבקשים קבלה בחנות, אנחנו עוזרים לוודא שהמס מגיע לקופה המשותפת.
על גובה המיסים יש ויכוח מתמיד. יש הסבורים שמיסים נמוכים יותר משאירים לאנשים יותר כסף ומעודדים עסקים לצמוח. אחרים סבורים שמיסים גבוהים יותר מאפשרים שירותים ציבוריים טובים יותר ועזרה למי שזקוק לה. לכל גישה יש נימוקים, והבוחרים מכריעים ביניהן בקלפי.