מה זו אזרחות
אזרח הוא אדם שהמדינה מכירה בו כחבר מלא בה. לאזרח ישראלי יש זכויות: לבחור לכנסת מגיל 18 ולהיבחר מגיל 21, לקבל דרכון, לחזור לישראל תמיד ולקבל הגנה של המדינה גם בחו״ל. יש לו גם חובות: לציית לחוקים, לשלם מיסים, ולפי החוק — לשרת בצבא או בשירות אחר, עם פטורים לקבוצות מסוימות.
מותר להחזיק באזרחות ישראלית ובאזרחות של מדינה אחרת באותו זמן. רבים מאזרחי ישראל הם בעלי אזרחות כפולה.
חוק השבות
חוק השבות נחקק ב־1950 וקובע ש״כל יהודי זכאי לעלות ארצה״. מי שעולה לפי החוק נקרא ״עולה״, ומקבל אזרחות ישראלית. החוק מבטא את רעיון ישראל כבית לאומי לעם היהודי, שהופיע כבר במגילת העצמאות: ״מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות״.
ב־1970 תוקן החוק, ומאז הזכות חלה גם על ילדים ונכדים של יהודים ועל בני הזוג שלהם. עם השנים עלו לישראל לפי החוק מיליוני אנשים מכל רחבי העולם. גם לגבי החוק הזה יש ויכוחים ציבוריים, למשל על השאלה ״מיהו יהודי״ לצורך עלייה.
דרכים נוספות לאזרחות
חוק האזרחות מ־1952 קובע דרכים נוספות. אזרחות מכוח לידה: ילד שאחד מהוריו אזרח ישראלי הוא אזרח מלידה, גם אם נולד בחו״ל. אזרחות מכוח ישיבה: הדרך שבה קיבלו אזרחות ערבים רבים שחיו בארץ בזמן הקמת המדינה ונשארו בה.
אזרחות מכוח התאזרחות: אדם שאינו זכאי לפי חוק השבות יכול לבקש אזרחות אחרי שחי בישראל כחוק כמה שנים, ובתנאים נוספים, למשל ידיעה מסוימת של השפה העברית. שר הפנים מחליט על הבקשה.
אזרח ותושב קבע
לא כל מי שחי בישראל הוא אזרח. תושב קבע הוא אדם שמותר לו לגור ולעבוד בישראל דרך קבע, והוא מקבל שירותים כמו ביטוח בריאות וביטוח לאומי. תושב קבע מצביע בבחירות לרשות המקומית, אבל לא בבחירות לכנסת, ואין לו דרכון ישראלי.
כך, למשל, רוב תושבי מזרח ירושלים הערבים הם תושבי קבע ולא אזרחים, אף שהם יכולים לבקש אזרחות. בישראל חיים גם עובדים זרים ומבקשי מקלט, שמעמדם זמני. ההבחנה בין אזרח, תושב ושוהה חשובה, כי היא קובעת אילו זכויות וחובות יש לכל אחד.