הערבה זקוקה להרבה מים, ולכן גדלה על גדות נחלים, ליד מעיינות ובביצות — לעתים קרובות ליד דולבים והדסים. העלים ארוכים, צרים וחלקים בשוליים או משוננים מעט, והענפים הצעירים אדמדמים. ענף של ערבה משריש בקלות כשנועצים אותו באדמה רטובה.
הפרחים קטנים ומסודרים ב״עגילים״ — אשכולות צפופים. יש עצים זכריים ונקביים. הזרעים זעירים, עם ציצית לבנה שהרוח נושאת.
מקליפת הערבה הפיקו בעבר חומר שהקל על כאבים, ומחומר דומה פותחה בהמשך, במעבדה, תרופת האספירין. כמובן — לא לועסים קליפה ולא מכינים ״תרופות״ לבד. בהושענא רבה חובטים בערבות, ואחרי החג אפשר להעביר אותן לקומפוסט.