מאיפה בא השם?
השם מחבר שתי מילים באנגלית: deep, מ״למידה עמוקה״ — שיטה של בינה מלאכותית שמבוססת על רשתות נוירונים — ו־fake, שפירושה ״מזויף״. התוכנה לומדת מתמונות, מסרטונים או מהקלטות של אדם איך הוא נראה, איך הוא זז ואיך הוא נשמע, ואז יכולה לייצר תוכן חדש שמחקה אותו.
זיוף תמונות הוא לא דבר חדש — אנשים ערכו תמונות כבר לפני הרבה שנים. מה שהשתנה הוא שהבינה המלאכותית הפכה את הזיוף למהיר וזול יותר, ולפעמים משכנע מאוד, כך שגם אנשים בלי ידע מקצועי יכולים ליצור אותו.
איפה זה מופיע?
בקולנוע משתמשים בטכנולוגיות דומות כדי להצעיר שחקנים או לדובב סרטים. ברשתות החברתיות יש סרטונים מצחיקים שבהם פרצוף של אדם מוצמד לדמות מצוירת. כשכולם יודעים שזה משחק, זה יכול להיות בסדר.
הבעיה מתחילה כשהזיוף נועד להטעות: סרטון שבו נראה כאילו פוליטיקאי אמר משהו שלא אמר, תמונה מזויפת של ״אסון״ שלא קרה, או פרסומת שבה ידוען כביכול ממליץ על מוצר — בלי שהוא ידע על כך בכלל.
הונאות קוליות: ״אמא, תעבירי לי כסף!״
אחד השימושים המסוכנים הוא חיקוי קול. מספיקות לפעמים הקלטות קצרות של אדם כדי לחקות את הקול שלו. נוכלים משתמשים בזה כדי להתקשר להורים או לסבים ולסבתות בקול של נכד או ילד, ולבקש כסף בדחיפות.
איך מתגוננים? קובעים במשפחה ״מילת קוד״ סודית שרק בני המשפחה מכירים. אם מישהו מתקשר בבהלה ומבקש כסף או פרטים, שואלים את מילת הקוד, או מנתקים ומתקשרים בעצמכם למספר המוכר של אותו אדם. נוכלים מנסים ליצור לחץ — ״מהר, אין זמן!״ — ולכן עצירה ובדיקה הן ההגנה הטובה ביותר.
איך מזהים זיוף?
פעם היה אפשר לזהות דיפ־פייק לפי סימנים כמו מצמוץ לא טבעי, שפתיים שלא מתאימות למילים, ידיים מעוותות או אור שלא מסתדר. היום הזיופים משתפרים, ולכן קשה יותר לסמוך רק על העיניים.
השאלות החשובות הן: מי פרסם את זה? האם מקורות חדשות אמינים מדווחים על אותו הדבר? האם הסרטון מעורר רגש חזק במיוחד — כעס, פחד או צחוק — כדי שנשתף מהר? אם משהו נראה מדהים או מזעזע מכדי להיות אמיתי, זה הזמן לבדוק לפני שמאמינים או מעבירים הלאה.
יש עוד בעיה שכדאי להכיר: כשאנשים יודעים שקיימים זיופים, הם עלולים להתחיל לפקפק גם בתמונות ובסרטונים אמיתיים, ולומר ״זה בטח מזויף״ על כל דבר שלא נוח להם. לכן המטרה היא לא לחשוד בהכל ולא להאמין להכל, אלא לבדוק מקורות בסבלנות ולחפש אישור ממקורות אמינים.
לא יוצרים זיופים של אחרים
יש אפליקציות שמאפשרות ״להלביש״ פנים של אדם על תמונה או סרטון. ליצור כך תמונה של חבר מהכיתה, של מורה או של כל אדם אחר בלי רשותו — גם ״בצחוק״ — זה פוגע ומשפיל, ובמקרים מסוימים זה גם עבירה על החוק. תמונה כזו יכולה להתפשט ולפגוע באדם במשך זמן רב.
אם קיבלתם או ראיתם זיוף שפוגע במישהו, לא מעבירים אותו הלאה. מספרים למבוגר — הורה, מורה או יועצת — שיכול לעזור לדווח ולהסיר. ואם מישהו יצר זיוף שלכם, זו לא אשמתכם, וחשוב לספר כדי לקבל עזרה.