לנו יש עיניים, אוזניים ועור; למכונות יש חיישנים. מצלמה היא חיישן אור, מיקרופון הוא חיישן קול, מדחום הוא חיישן חום, ויש חיישנים שמודדים מרחק בעזרת גלי קול או אור. בטלפון אחד יש הרבה חיישנים — למשל חיישן שמזהה אם מחזיקים אותו לאורך או לרוחב.
בינה מלאכותית משתמשת בנתונים שמגיעים מחיישנים כדי לזהות ולהחליט. מכונית אוטונומית, למשל, משלבת מידע ממצלמות, ממכ״מים ומחיישנים נוספים כדי להבין מה קורה סביבה. ככל שהחיישנים מדויקים יותר, כך למערכת יש מידע טוב יותר לעבוד איתו.
טעות נפוצה היא לחשוב שחיישן ״מבין״ את מה שהוא מודד. חיישן רק מודד ומעביר מספרים. ההבנה — או ליתר דיוק, הניחוש — נעשית בתוכנה. וחיישנים גם יכולים לטעות: מצלמה מסונוורת משמש או חיישן מלוכלך עלולים לתת מידע שגוי.