כתונת הפסים והחלומות
ליעקב היו שנים־עשר בנים. יוסף, בנה של רחל, היה האהוב עליו במיוחד, ויעקב עשה לו ״כתונת פסים״ — בגד מיוחד ויפה. האחים ראו שאביהם אוהב את יוסף יותר מכולם, וקינאו בו.
יוסף גם סיפר להם את החלומות שלו: בחלום אחד, האלומות של האחים בשדה השתחוו לאלומה שלו. בחלום שני, השמש, הירח ואחד־עשר כוכבים השתחוו לו. האחים כעסו עוד יותר, וכינו אותו ״בעל החלומות״.
הבור והמכירה
יום אחד יעקב שלח את יוסף לבדוק מה שלום אחיו שרעו את הצאן רחוק מהבית. כשראו אותו מגיע, חלק מהאחים רצו לפגוע בו. ראובן הציע לזרוק אותו לבור במקום, ובלבו תכנן להציל אותו אחר כך. הם הפשיטו ממנו את הכתונת וזרקו אותו לבור ריק בלי מים.
כשעברה שיירה של סוחרים, יהודה הציע למכור את יוסף במקום להשאיר אותו בבור. יוסף נמכר והובא למצרים. את הכתונת טבלו האחים בדם של שעיר עיזים והראו לאביהם, ויעקב חשב שחיה רעה טרפה את יוסף והתאבל עליו ימים רבים.
מהכלא אל הארמון
במצרים יוסף נמכר לפוטיפר, שר חשוב של פרעה, והצליח מאוד בעבודתו. אבל אשת פוטיפר האשימה אותו בשקר, והוא נזרק לכלא. גם בכלא הצליח, ופתר חלומות של שני שרים של פרעה: שר המשקים ושר האופים.
שנתיים אחר כך פרעה חלם שני חלומות שאיש לא ידע לפתור: שבע פרות שמנות שנבלעו בידי שבע פרות רזות, ושבע שיבולים מלאות שנבלעו בידי שבע שיבולים דקות. שר המשקים נזכר ביוסף. יוסף הסביר שיגיעו שבע שנות שובע ואחריהן שבע שנות רעב, והציע לאגור אוכל בשנים הטובות. פרעה מינה אותו למשנה למלך — האיש השני בחשיבותו במצרים.
הגביע ו״אני יוסף״
הרעב הגיע גם לארץ כנען, ואחי יוסף ירדו למצרים לקנות אוכל. הם השתחוו לפניו — ולא זיהו אותו. יוסף זיהה אותם, אבל לא גילה מי הוא. הוא האשים אותם שהם מרגלים, השאיר את שמעון אצלו, ודרש שיביאו את אחיהם הצעיר, בנימין.
כשבאו עם בנימין, יוסף ציווה להחביא את גביע הכסף שלו בשק של בנימין, ואז ״תפס״ אותו. יהודה ניגש ונאם נאום מרגש: הוא הציע להישאר עבד במקום בנימין, כדי לא לשבור את לב אביו. יוסף לא יכול היה להתאפק יותר, בכה ואמר: ״אני יוסף״. הוא סלח לאחיו, והזמין את יעקב ואת כל המשפחה לגור במצרים, בארץ גושן.
מה הסיפור מלמד ומילים ממנו
הסיפור מלמד על הנזק שקנאה יכולה לגרום במשפחה, אבל גם על שינוי: האחים, שפעם מכרו את יוסף, מוכנים בסוף להקריב את עצמם בשביל בנימין. יוסף מלמד על סליחה — במקום לנקום, הוא בחר לדאוג למשפחה.
ביטויים: ״בעל חלומות״ — מי שחולם ומתכנן דברים גדולים. ״שנות שובע ושנות רעב״ — תקופות טובות ותקופות קשות. ״פרות רזות״ — סמל לתקופה של מחסור.