מי היה ישעיהו
ישעיהו בן אמוץ חי בירושלים, בתקופה שבה מלכו ביהודה עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו. ספר ישעיהו הוא הראשון בין ספרי הנביאים האחרונים בתנ״ך, ויש בו שישים ושישה פרקים.
השם ישעיהו פירושו בערך ״ה׳ יושיע״, והמילים ״ישועה״ ו״להושיע״ חוזרות בספר פעמים רבות. ישעיהו אף אמר שהוא והילדים שלו הם ״לאותות ולמופתים״ — הוא נתן לבניו שמות שהם מסרים לעם, כאילו כל ילד הוא שלט מהלך.
ישעיהו לא פחד לבקר את העם ואת מנהיגיו. הוא אמר שקורבנות ותפילות לא מספיקים אם אנשים פוגעים בחלשים. הוא קרא: ״למדו היטב, דרשו משפט״ — ודרש לעזור ליתום ולאלמנה, כלומר לאנשים שאין מי שיגן עליהם.
חזון השרפים
בפרק ו׳ מתאר ישעיהו מראה מיוחד: הוא ראה את ה׳ יושב על כיסא רם, וסביבו שרפים — מלאכים עם שש כנפיים. השרפים קראו זה לזה: ״קדוש, קדוש, קדוש ה׳ צבאות, מלוא כל הארץ כבודו״.
את המילים האלה אומרים עד היום בתפילה, בחלק שנקרא ״קדושה״. אחר כך שאל ה׳ את מי לשלוח, וישעיהו ענה: ״הנני, שלחני״ — אני מוכן ללכת.
חרבות לאתים
בפרק ב׳ מתאר ישעיהו את ״אחרית הימים״ — העתיד הרחוק. בחזון, עמים רבים עולים אל הר בית ה׳ בירושלים כדי ללמוד את הדרך הנכונה. וכשיש מי שמכריע בין העמים בצדק, כבר אין צורך במלחמות.
ואז מגיע המשפט המפורסם: ״וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה״. ״לכתת״ פירושו לרקוע ולשבור במכות. אתים הם כלי חקלאות לחפירה ולחרישה, ומזמרות הן כלים לגיזום הגפנים. כלומר: הברזל של כלי הנשק יהפוך לכלים שמגדלים בהם אוכל.
נבואה כמעט זהה מופיעה גם אצל הנביא מיכה. החזון הזה מוכר בעולם כולו — הוא אפילו חקוק על קיר ליד מטה האומות המאוחדות בניו יורק.
הזאב והכבש — ונחמה
בפרק י״א מתאר ישעיהו שלום גם בטבע: ״וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ״, וילד קטן מוביל אותם. בעלי חיים שבדרך כלל טורפים ונטרפים — חיים יחד. הסיבה: ״ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים״ — הידיעה והחוכמה ימלאו את העולם כמו שהמים מכסים את הים.
חזון כזה לא מתאר את העולם כפי שהוא היום, אלא את העולם כפי שהוא יכול להיות. הוא נותן תקווה וכיוון — משהו לשאוף אליו.
שימו לב: אנשים רבים אומרים ״זאב עם כבשה״, אבל בפסוק כתוב ״כבש״.
בימי חזקיהו, כשצבא אשור צר על ירושלים, ישעיהו עודד את המלך שלא לפחד, ולפי הסיפור העיר ניצלה. בהמשך הספר יש פרקים מלאי נחמה, שפותחים במילים ״נחמו, נחמו עמי״. מהם קוראים בבתי הכנסת בשבת שאחרי תשעה באב, שנקראת לכן ״שבת נחמו״.