ברק ורעם

מידע · כיתה ו׳ · 6 שאלות

בלילה סוער בחורף השמים מוארים לפתע בהבזק לבן ומסנוור, וכעבור כמה רגעים נשמע רעש מתגלגל שמרעיד את החלונות. רבים נבהלים מהברק ומהרעם, אבל מי שמבין כיצד הם נוצרים יכול להתבונן בהם בסקרנות ולדעת איך לשמור על עצמו. בקטע הזה נכיר את המדע שמאחורי התופעה המרשימה הזאת, ונלמד כמה כללי זהירות חשובים.

ברק הוא בעצם ניצוץ חשמלי ענק. בתוך ענני סערה גבוהים יש זרמי אוויר חזקים, שמסיעים למעלה ולמטה טיפות מים, גרגרי קרח וגבישי שלג. החלקיקים האלה מתנגשים זה בזה, ובעקבות ההתנגשויות נוצר הבדל במטען החשמלי בין חלקים שונים של הענן. כשההבדל נעשה גדול מאוד, החשמל פורץ בבת אחת: בתוך הענן, בין שני עננים או בין הענן לקרקע.

אפשר להשוות זאת לניצוץ הקטן שאנחנו מרגישים לפעמים כשנוגעים בידית של דלת אחרי הליכה על שטיח. גם שם מצטבר מטען חשמלי ומשתחרר בבת אחת, אלא שבברק הכול גדול לאין שיעור. הניצוץ מהידית קצר ובקושי נראה, ואילו הברק יכול להימתח לאורך קילומטרים רבים ולהאיר את השמים כולם.

הברק מחמם את האוויר שסביבו לטמפרטורה גבוהה מאוד, חמה יותר אפילו מפני השטח של השמש. האוויר הלוהט מתפשט בפתאומיות ובעוצמה, וההתפשטות הזאת יוצרת גל קול חזק. זה הרעם. כשהברק קרוב, שומעים קול נפץ חד; כשהוא רחוק, הקול מגיע אלינו כרעם עמום ומתגלגל.

אם הברק והרעם נוצרים באותו רגע, מדוע אנחנו רואים את ההבזק לפני שאנחנו שומעים את הרעם? התשובה היא שהאור נע מהר הרבה יותר מהקול. האור מגיע אלינו כמעט מיד, ואילו הקול עובר קילומטר אחד בערך בשלוש שניות.

מכאן נובע תרגיל פשוט: כשרואים ברק, סופרים את השניות עד שנשמע הרעם, ומחלקים את המספר בשלוש. התוצאה היא בערך המרחק מהברק בקילומטרים. ככל שמספר השניות קטן יותר, הסערה קרובה יותר. אם סופרים כמה פעמים ברציפות ומגלים שהמספר הולך וקטן, סימן שהסערה מתקרבת אלינו.

הברקים מושכים את סקרנותם של מדענים מזה מאות שנים. אחד המפורסמים שבהם היה בנג'מין פרנקלין, מדען ומדינאי אמריקאי, שחקר את החשמל והראה שהברק הוא תופעה חשמלית. הוא גם המציא את כליא הברק: מוט מתכת שמוצב בראש בניין ומחובר בכבל אל האדמה. כשברק פוגע בבניין, החשמל זורם דרך המוט אל הקרקע, והבניין נשאר מוגן.

יש אמונה נפוצה שלפיה ברק לא מכה פעמיים באותו מקום, אבל היא שגויה. ברקים נוטים לפגוע בעצמים גבוהים, ולכן מגדלים וגורדי שחקים נפגעים שוב ושוב, לפעמים כמה פעמים בסערה אחת. בזכות כליאי הברק המותקנים בראשם, הם אינם ניזוקים.

כדי לשמור על עצמנו בזמן סערת ברקים, כדאי להיכנס לבניין או לרכב סגור. אסור לעמוד מתחת לעץ בודד, ויש להתרחק משטחים פתוחים, מהים ומבריכות. אחרי הרעם האחרון כדאי לחכות עוד זמן מה לפני שיוצאים, כי הסערה עדיין יכולה להיות קרובה.

שאלות

1. לפי הקטע, מה גורם לרעם?
2. מדוע אנחנו רואים את הברק לפני שאנחנו שומעים את הרעם?
3. מיכל ראתה ברק ושמעה את הרעם כעבור 9 שניות. לפי הקטע, באיזה מרחק ממנה היה הברק בערך?
4. מה עולה מהקטע על האמירה "ברק לא מכה פעמיים באותו מקום"?
5. הכותב משווה את הברק לניצוץ שמרגישים כשנוגעים בידית של דלת. מה הדומה ומה השונה בין השניים?
6. נועם אומר: "אם יתחיל ברק בזמן הטיול, נעמוד מתחת לעץ הגדול שבשדה כדי לא להירטב." האם זו החלטה נכונה? נמקו לפי הקטע.

עוד קטעים

לכל הקטעים לכיתה ו׳ ←

האם זה עזר?
לא מצאתם בדיוק את הדף שחיפשתם?ספרו לנו מה צריך — ואולי הוא יחכה לכם כאן בשבוע הבא.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ