הכינור מהבוידעם

סיפור · כיתה ו׳ · 7 שאלות

את הקופסה מצאה רוני ביום שבו עזרה לסבא מרדכי לפנות את הבוידעם. היא הייתה עשויה עור כהה ומקולף, עם שתי סגירות ממתכת חלודה. כשרוני פתחה אותה, עלה ממנה ריח של אבק ועץ ישן, ובפנים, על בד קטיפה דהוי, שכב כינור.

"סבא, זה שלך?" שאלה. סבא מרדכי, שבדרך כלל הרבה לדבר ולהתבדח, שתק. הוא לקח את הכינור בזהירות, כאילו היה עשוי זכוכית, ועבר באצבעות על המיתרים הרפויים. "הוא היה של אבא שלי," אמר לבסוף. "הוא הביא אותו איתו כשעלה ארצה באונייה, ילד בן שתים־עשרה. זה היה כמעט הדבר היחיד שלקח מהבית."

רוני התיישבה על ארגז. סבא סיפר לה על אביו, שניגן בחתונות של כל השכונה, ועל הערבים שבהם המשפחה ישבה במרפסת והוא ניגן מנגינות מהעיר שממנה הגיע. "ואתה ניגנת?" שאלה. סבא חייך חיוך עקום. "הוא ניסה ללמד אותי. אבל אני רציתי לשחק כדורגל. אחרי שנפטר, שמתי את הכינור כאן למעלה. כל פעם שראיתי אותו — כאב לי. אז פשוט הפסקתי להסתכל."

באותו ערב רוני לא הצליחה להירדם. היא חשבה על הילד בן השתים־עשרה, כמעט בגילה, שעזב הכול והחזיק חזק בקופסה אחת.

למחרת היא ביקשה מההורים לקחת את הכינור לתיקון. הכנר בחנות הוותיקה בעיר בחן אותו ארוכות. בתוך גוף הכינור הראה לה מדבקה קטנה ודהויה, שעליה היו כתובים שם של עיר ושנה. "הכינור הזה מבוגר יותר מסבא שלך," אמר. "עבודת יד. "צריך מיתרים חדשים, גשר חדש וקצת דבק — אבל הוא יחיה."

רוני התחילה ללמוד אצל מורה בבית הספר למוזיקה. בחודשים הראשונים הצלילים שיצאו ממנו נשמעו כמו חתול שדרכו לו על הזנב, ואחיה הקטן ברח מהחדר בכל פעם שהתאמנה. אבל היא לא ויתרה.

בכל יום שישי, כשבאה לבקר את סבא, הוא ביקש: "נו, תנגני לי משהו." והיא ניגנה, גם כשזה עוד לא נשמע טוב. סבא לא תיקן אותה ולא העיר לה. הוא רק ישב בעיניים עצומות והקשיב, ולפעמים סיפר עוד סיפור קטן על אבא שלו — על החתונה שבה ניגן עד הבוקר, או על הפעם שבה נקרע לו מיתר באמצע מנגינה, והוא המשיך לנגן על שלושה.

בערב החג, כמה חודשים אחר כך, כשכל המשפחה ישבה סביב השולחן, רוני קמה והוציאה את הכינור. היא ניגנה מנגינה פשוטה שהמורה לימדה אותה, מנגינה עממית ישנה. באמצע המנגינה הרימה את העיניים וראתה שסבא מרדכי מזמזם איתה בשקט, ועיניו נוצצות.

"הוא היה מנגן בדיוק את זה," לחש כשסיימה. "בדיוק את זה." באותו לילה רוני החזירה את הכינור לקופסה — אבל הפעם לא לבוידעם, אלא למדף בחדר שלה.

שאלות

1. של מי היה הכינור במקור?
2. למה סבא מרדכי שם את הכינור בבוידעם?
3. מה פירוש הביטוי "כאילו היה עשוי זכוכית"?
4. על מה חשבה רוני כשלא הצליחה להירדם?
5. מה מלמד התיאור "הצלילים נשמעו כמו חתול שדרכו לו על הזנב"?
6. איך השתנה היחס של סבא מרדכי לכינור מתחילת הסיפור ועד סופו? הביאו ראיות מהטקסט.
7. מה לדעתכם מסמל הכינור בסיפור? נמקו.

עוד קטעים

לכל הקטעים לכיתה ו׳ ←

האם זה עזר?
גננות, מורות והורים: איזה דף חסר לכם?כל שבוע אנחנו מכינים את מה שהכי מבקשים. בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ