📱 המורה שלי והתלמידה שלי

סבא משה קיבל טלפון חכם ליום ההולדת שלו. "מה אעשה עם המכשיר הזה?" רטן. "הטלפון הישן שלי עשה את כל מה שהייתי צריך." אבל כולם במשפחה ידעו שהוא רוצה מאוד לראות תמונות של הנכדים, שגרים רחוק ממנו ובאים לבקר רק פעם בכמה שבועות. 🔊

בשבת באה נטע, בת השמונה, לבקר את סבא. היא התיישבה לידו על הספה ולימדה אותו לצלם. בהתחלה סבא צילם רק את האצבע שלו, ושניהם צחקו. אחר כך הוא צילם את העציץ, את החתול ואת נטע. נטע הראתה לו איך שולחים תמונה לקבוצה של המשפחה, וסבא שלח בגאווה תמונה של החתול. את כל השלבים כתב סבא בעט על פתק קטן, כדי שלא ישכח. 🔊

כשסיימו, אמר סבא: "עכשיו תורי ללמד אותך משהו." הוא הוציא מהמחסן את האופניים שנטע רוכבת עליהם כשהיא באה לבקר. השרשרת שלהם נפלה כבר בביקור הקודם. סבא הראה לה איך מסובבים את הדוושה לאט ומחזירים את השרשרת למקומה. הידיים של נטע התלכלכו בשמן שחור. בהתחלה השרשרת קפצה החוצה שוב ושוב, וסבא אמר: "אל תתייאשי, ככה לומדים." בפעם השלישית נטע הצליחה לבד. 🔊

נטע רכבה סיבוב ארוך ברחוב, וסבא צילם אותה בטלפון החדש. הפעם האצבע שלו לא הסתירה כלום. 🔊

בערב קיבלה כל המשפחה הודעה מסבא: תמונה של נטע רוכבת על האופניים, ומתחתיה כתוב: "המורה שלי והתלמידה שלי." 🔊