שונית האלמוגים — עיר מתחת למים
מידע · כיתה ו׳ · 6 שאלות
מי ששוחה עם משקפת צלילה בחוף אלמוגים באילת רואה לפניו עולם צבעוני: ענפים ורודים, צורות שנראות כמו מוח או כמו מניפה, ומסביבן להקות של דגים בכל צבעי הקשת. רבים חושבים שהאלמוגים הם צמחים או אבנים. בפועל, האלמוגים הם בעלי חיים.
רוב האלמוגים בנויים ממושבה של אלפי יצורים זעירים הנקראים פוליפים. לכל פוליפ יש גוף רך בצורת שק, פה אחד וזרועות קטנות סביבו. בלילה הפוליפים פורשים את הזרועות ולוכדים יצורים זעירים שנישאים במים. הפוליפים מפרישים סביבם שלד קשה של סיד, וכשהם מתים השלד נשאר. על השלדים הישנים צומחים פוליפים חדשים, וכך, במשך אלפי שנים, נבנית שונית ענקית, שכבה אחר שכבה. יש גם אלמוגים רכים, שאינם בונים שלד קשה, וגופם הגמיש מתנועע עם הזרם.
לאלמוגים יש שותפים קטנים: אצות זעירות שחיות בתוך הגוף של הפוליפים. האצות עושות פוטוסינתזה, כלומר מייצרות מזון בעזרת אור השמש, ומעבירות חלק גדול ממנו לאלמוג. האלמוג מצדו נותן להן מחסה. האצות גם נותנות לאלמוגים חלק גדול מהצבע שלהם. מכיוון שהאצות צריכות אור, רוב השוניות נמצאות במים צלולים ורדודים יחסית, בים חמים.
השונית היא אחד המקומות העשירים ביותר בחיים בכל האוקיינוס. דגים, סרטנים, צבי ים, תמנונים וקיפודי ים מוצאים בה מזון ומקום להסתתר. השונית הגדולה ביותר בעולם היא שונית המחסום הגדולה, לאורך החוף של אוסטרליה. השונית של אילת, בים סוף, קטנה ממנה בהרבה, אבל היא מיוחדת, כי היא אחת השוניות הצפוניות בעולם.
השונית מועילה גם לבני האדם. היא פועלת כמו חומה טבעית שמול החוף: הגלים נשברים עליה, ולכן הם מגיעים אל החוף חלשים יותר. דגים רבים שבני אדם אוכלים גדלים בשוניות או מבלים בהן חלק מחייהם, ומיליוני אנשים בעולם מתפרנסים מדיג ומתיירות סביבן. גם חוקרי רפואה בודקים חומרים שיצורי השונית מייצרים, בתקווה למצוא בהם תרופות חדשות.
אחת התופעות המרהיבות בשונית היא ההטלה ההמונית. אצל מינים רבים של אלמוגים, פעם בשנה, בלילה מסוים, משחררים אלמוגים רבים בבת אחת ביצים וזרע אל המים. המים מתמלאים בנקודות זעירות שצפות כלפי מעלה, כמו שלג שיורד הפוך. מכל מה שמשתחרר, רק חלק קטן יהפוך לפוליפים חדשים, שיתיישבו על הסלע ויתחילו מושבה משלהם.
כיום שוניות רבות בעולם נמצאות בסכנה. כשמי הים מתחממים יותר מהרגיל, האלמוגים נלחצים ופולטים את האצות שבתוכם. בלי האצות הם מאבדים את הצבע ונעשים לבנים. התופעה הזאת נקראת הלבנה. אם המים מתקררים בזמן, האלמוגים יכולים להתאושש, אבל אם החום נמשך זמן רב, הם עלולים למות מרעב. גם זיהום, דיג לא זהיר ופגיעה ישירה של מבקרים פוגעים בשוניות.
מה אפשר לעשות? בשמורות טבע, כמו שמורת חוף האלמוגים באילת, אסור לגעת באלמוגים, לדרוך עליהם או לשבור מהם חתיכות. גם צוללים ושחיינים יכולים לעזור: לשחות בזהירות, לא להאכיל דגים ולא להשאיר פסולת. מי שמצלם את השונית מתבקש לא להתקרב יותר מדי, כי גם מכה קלה של סנפיר יכולה לשבור ענף שגדל במשך שנים רבות. כל אחד מאיתנו יכול לשמור על העיר הצבעונית הזאת.