💬 יומן: התמונה בקבוצה של הכיתה

יום ראשון. היום בהפסקה עידן ניסה לקפוץ מעל שלולית ונפל לתוכה. כל המכנסיים שלו התלכלכו בבוץ. כמה ילדים צחקו, וגם אני קצת. עידן לא צחק. הוא הלך לנקות את עצמו, והפנים שלו היו אדומות. אחרי ההפסקה הוא ישב בשקט כל השיעור, ולא הרים את היד אפילו פעם אחת. 🔊

בערב, בטלפון של אמא, ראיתי שמישהו שלח לקבוצה של הכיתה תמונה של עידן בתוך השלולית. מתחת היו המון פרצופים צוחקים. האצבע שלי כבר הייתה על הפרצוף הצוחק, ואז חשבתי: מה היה קורה אם זה הייתי אני? בטח לא הייתי רוצה ללכת מחר לבית הספר. 🔊

שאלתי את אמא מה לעשות. היא אמרה שלא שולחים תמונה של מישהו בלי לשאול אותו קודם, ושגם פרצוף צוחק אחד יכול לפגוע. כתבתי בקבוצה: "אולי נמחק את התמונה? זה לא נעים לעידן." אחרי כמה דקות מי ששלח אותה מחק אותה, וכתב שהוא מצטער. 🔊

יום שני. היום עידן ישב לידי בהפסקה. הוא לא אמר כלום על התמונה, אבל נתן לי חצי מהבייגלה שלו. נראה לי שהוא יודע. אני שמח שכתבתי. בפעם הבאה אני רוצה לחשוב לא רק לפני שאני שולח משהו, אלא גם לפני שאני צוחק. 🔊