חשיפה ארוכה היא צילום עם זמן תריס ארוך — שנייה, כמה שניות ואף יותר. היא מאפשרת לצלם בחושך ולהפוך תנועה לפסים ולמשטחים רכים.
בחשיפה ארוכה המצלמה אוספת אור לאורך זמן. דברים שעומדים במקום יוצאים חדים, ודברים שזזים נמרחים: מים נראים כמו ערפל, עננים נמתחים, ואורות של מכוניות הופכים לקווים.
כדי שהחלקים הקבועים יהיו חדים, המצלמה חייבת לעמוד יציב לגמרי — על חצובה או על משטח יציב. כדאי להשתמש בטיימר של כמה שניות, כדי שהלחיצה על הכפתור לא תזיז את המצלמה.
אפשר גם ״לצייר באור״: בחדר חשוך, בזמן חשיפה ארוכה, מזיזים פנס קטן באוויר וכותבים שם — והוא מופיע בתמונה כקו זוהר. יוצאים לצלם בלילה רק עם מבוגר ובמקום בטוח.
💡 איך זוכרים? חשיפה ארוכה = הרבה זמן, חצובה, ותנועה הופכת לפסים.
1. מה זו חשיפה ארוכה?
2. מה חייבים כדי שהחלקים הקבועים יהיו חדים?
3. למה כדאי להשתמש בטיימר בחשיפה ארוכה?
איך זוכרים מה זה חשיפה ארוכה?
חשיפה ארוכה = הרבה זמן, חצובה, ותנועה הופכת לפסים.
אילו מושגים קשורים לחשיפה ארוכה?
טשטוש תנועה, חצובה, תריס (שאטר). ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
