מה זה תריס?
במצלמה יש מעין וילון קטן מול החיישן. רוב הזמן הוא סגור, והחיישן בחושך. כשלוחצים על כפתור הצילום, התריס נפתח, האור פוגע בחיישן, ואז התריס נסגר שוב. כל זה קורה בדרך כלל מהר מאוד — לפעמים בשבריר קטן מאוד של שנייה. בהרבה מצלמות שומעים את זה כ״קליק״.
בטלפונים ובחלק מהמצלמות המודרניות אין וילון אמיתי שזז. במקום זה החיישן עצמו ״מתחיל להקשיב״ לאור ומפסיק אחרי הזמן שנקבע. זה נקרא תריס אלקטרוני. הצליל שאנחנו שומעים בטלפון הוא רק צליל שמושמע כדי שנדע שצילמנו.
איך מודדים מהירות תריס
מהירות התריס נמדדת בשניות או בחלקי שנייה. 1/1000 פירושו אלפית שנייה — מהיר מאוד. 1/60 פירושו שישים בשנייה. 1 פירושו שנייה שלמה, ויש גם חשיפות של כמה שניות ויותר. גם כאן כל הכפלה של הזמן מכניסה בערך פי שניים אור: 1/250 מכניס בערך פי שניים יותר אור מ־1/500.
במצלמות רבות יש מצב שמסומן באות S או Tv — עדיפות תריס. בוחרים בו את מהירות התריס, והמצלמה מתאימה בעצמה את הצמצם. זה מצב טוב כשמצלמים ספורט, חיות או ילדים שרצים.
להקפיא את הרגע
כשהתריס פתוח זמן קצר מאוד, דברים שזזים לא מספיקים לזוז בזמן הצילום — והם נראים קפואים. כך אפשר לצלם את עומר באמצע קפיצה לבריכה, טיפות מים שתלויות באוויר, או כדורסל רגע לפני הסל. לצילומי ספורט משתמשים הרבה פעמים במהירויות כמו 1/500 או 1/1000 ואף יותר.
הבעיה היא שבזמן קצר כל כך נכנס מעט אור. ביום שמשי זה לא נורא, אבל באולם ספורט או בערב התמונה עלולה לצאת כהה. אז צריך לפתוח את הצמצם או להעלות את ה־ISO כדי לפצות.
לטשטש בכוונה
לפעמים דווקא רוצים להראות תנועה. כשהתריס פתוח זמן ארוך, כל מה שזז נמרח בתמונה — וזה נקרא טשטוש תנועה. מפל מים שצולם בחצי שנייה נראה כמו משי רך. מכוניות שנוסעות בלילה הופכות לפסים ארוכים של אור אדום ולבן.
יש גם טכניקה מיוחדת שנקראת ״מעקב״ (פאנינג): עוקבים במצלמה אחרי רוכב אופניים שעובר, ומצלמים בזמן תריס קצת ארוך. הרוכב יוצא די חד, והרקע מאחוריו נמרח לפסים — וזה נותן תחושה חזקה של מהירות.
רעד יד וחצובה
גם כשהנושא לא זז, הידיים שלנו זזות קצת כל הזמן. בזמני תריס קצרים זה לא מורגש, אבל בזמנים ארוכים כל התמונה יוצאת מטושטשת. כדי למנוע את זה מחזיקים את המצלמה בשתי ידיים, מצמידים מרפקים לגוף, נשענים על קיר — או משתמשים בחצובה, מעמד עם שלוש רגליים שמחזיק את המצלמה יציבה לגמרי.
עם חצובה אפשר לצלם חשיפות ארוכות מאוד, למשל של כוכבים או של אורות העיר בלילה. כשיוצאים לצלם בלילה, עושים את זה תמיד עם מבוגר ובמקום בטוח, רחוק מכביש.