הכנרית הבר חיה באיים הקנריים, במדיירה ובאיים סמוכים באוקיינוס האטלנטי, וצבעה בטבע ירקרק־צהבהב. לפני כחמש מאות שנה התחילו להביא כנריות לאירופה, ומאז מגדלים יצרו כנריות בצבעים רבים — צהוב בוהק, כתום, לבן — ובצורות שונות.
בדרך כלל הזכרים הם שמשמיעים את השירה הארוכה והמסולסלת, כדי למשוך נקבה ולסמן שטח. כנריות הן לא תוכים: הן לא מחקות דיבור ולא אוהבות שמחזיקים אותן ביד. הן נהנות יותר לעוף בכלוב מרווח ולצפות במה שקורה סביבן.
כנרית צריכה כלוב ארוך שמאפשר לעוף מצד לצד, מוטות ישיבה בעוביים שונים, מים טריים כל יום, זרעים מתאימים וירקות. את הכלוב מציבים במקום מואר אבל לא בשמש ישירה, ורחוק ממטבח וממשבי רוח. לפני שמכניסים ציפור נוספת, כדאי להתייעץ עם וטרינר לציפורים.