הפתיחה עונה על שלוש שאלות: מי הדמויות? מתי זה קורה? ואיפה? בפתיחה עוד אין בעיה, והחיים מתנהלים כרגיל — וזה חשוב, כי רק כשיודעים מה רגיל אפשר להרגיש כשמשהו משתבש. בסיבוך קורה משהו שמשנה את המצב: מופיעה בעיה, והדמות מנסה לפתור אותה. לפעמים הניסיונות הראשונים נכשלים, והמתח עולה עד השיא.
ההתרה היא החלק שבו הבעיה נפתרת, ״מותרת״ כמו קשר שמתירים. הסיום מראה איך נראה המצב החדש, ולפעמים גם מה הדמות למדה. לא כל סיפור נגמר בטוב, ולא כל בעיה נפתרת עד הסוף, אבל גם בסיפורים כאלה יש בדרך כלל רגע שבו המתח יורד.
המבנה עוזר גם בקריאה וגם בכתיבה. לפני שכותבים, אפשר לתכנן את הסיפור בשלוש שורות: מה קורה בפתיחה, מה הבעיה ואיך היא נפתרת. כדאי לבחור בעיה שחשובה לדמות, ולבחור מספר — בגוף ראשון או בגוף שלישי — ולהישאר איתו עד הסוף.