הפה: ההתחלה
העיכול מתחיל כבר בפה. השיניים חותכות ולועסות, והלשון מערבבת את האוכל. הרוק מכיל חומר שמתחיל לפרק עמילן, ולכן לחם נעשה מתוק קצת אם לועסים אותו הרבה זמן. האוכל הלעוס נהפך לכדור רך שאפשר לבלוע בקלות.
מהוושט אל הקיבה
הוושט הוא צינור שרירי שמוביל מהפה אל הקיבה. הוא לא תלוי בכוח המשיכה: שרירים בקיר הוושט מתכווצים בגלים ודוחפים את האוכל, ולכן אפשר לבלוע גם בהיפוך ראש. הקיבה היא שק שרירי שמערבב את האוכל עם מיצים חומציים חזקים שמפרקים אותו. האוכל נשאר בה כמה שעות והופך לעיסה סמיכה.
המעי הדק והמעי הגס
אחרי הקיבה האוכל נכנס למעי הדק. זהו צינור ארוך מאוד, כמה מטרים, מפותל בתוך הבטן. כאן מסתיים רוב העיכול, ובעזרת מיצים מהכבד והלבלב, חומרי המזון עוברים דרך דופן המעי אל הדם. הדם נושא אותם לכל התאים. מה שנשאר, בעיקר מים וסיבים, מגיע למעי הגס, שם נספג רוב המים, והשאר יוצא מהגוף כצואה.
הכבד, הלבלב וטיפים
הכבד הוא איבר גדול בצד הימני של הבטן, ויש לו משימות רבות: הוא מייצר חומר שעוזר לעכל שומנים, מנקה את הדם ושומר אנרגיה. הלבלב מייצר מיצים שמפרקים אוכל. כדי לעזור למערכת: לועסים היטב, אוכלים ירקות ופירות עם סיבים, שותים מים ולא ממהרים. כאב בטן שלא עובר? מספרים להורים.
איך הגוף עוזר בעצמו
בדרך האוכל פוגש עוזרים רבים: שריר שדוחף, מיץ שמפרק, וחיידקים טובים במעי שעוזרים לעכל סיבים. לכן מזון עם סיבים — דגנים מלאים, פירות וירקות — טוב למעיים, ובתוכו יש חומרים שמזינים את החיידקים המועילים.
כדי לעזור למערכת: אוכלים לאט, שותים מים, ולא שוכבים מיד אחרי ארוחה כבדה. אחרי שמתרגלים, מבינים למה כשרצים מיד אחרי אוכל כואבת הבטן: הגוף מנסה לעשות שני דברים גדולים באותו זמן.
שאלות שילדים שואלים
למה מקרקר? כי המעיים זזים ודוחפים אוכל ואוויר. למה צריך לשתות? כי הגוף משתמש במים בעיכול. מה קורה לגומי לעיסה? הוא עובר כמעט שלם, אבל אין סכנה מיוחדת כשבולעים קצת בטעות. ולמה אוכל בא ויוצא? כי הגוף לוקח מהאוכל את מה שהוא צריך ומוציא את השאר.
ובסוף: העיכול הוא תהליך שלא מסתיים מהר. מי שאוכל מגוון ולוגם מים נותן לכל חלקי המערכת לעבוד נכון, בלי מאמץ מיותר.