סוגי הגירה
הגירה פנימית היא מעבר בתוך אותה מדינה — למשל מכפר לעיר, או מהפריפריה אל המרכז. הגירה בינלאומית היא מעבר ממדינה למדינה. לפי האו"ם, באמצע שנות ה־2020 חיו בעולם יותר מ־300 מיליון מהגרים בינלאומיים — כ־3.7% מאוכלוסיית העולם. כלומר, רוב האנשים חיים במדינה שבה נולדו, אבל המספר הכולל של המהגרים גדל בהתמדה.
מבחינים גם בין הגירה מרצון להגירה כפויה. מי שעובר כדי למצוא עבודה, ללמוד או להתאחד עם משפחה, מהגר מרצון. מי שבורח ממלחמה, מרדיפה או מאסון הוא מהגר כפוי. פליט, לפי האמנה הבינלאומית משנת 1951, הוא מי שנמלט ממדינתו מפחד מבוסס מרדיפה. בשנים האחרונות מספר העקורים בעולם — פליטים ועקורים בתוך ארצם — עבר את 100 מיליון.
גורמי דחיפה וגורמי משיכה
הגאוגרפים מסבירים החלטה להגר בעזרת שני סוגי גורמים. גורמי דחיפה הם הסיבות לעזוב את מקום המוצא: עוני, אבטלה, מלחמה, רדיפה דתית או פוליטית, בצורת ואסונות טבע. גורמי משיכה הם הסיבות לבחור ביעד מסוים: הזדמנויות עבודה, שכר גבוה, ביטחון, חופש, השכלה, ובני משפחה שכבר חיים שם.
בין המוצא ליעד יש גם מכשולים: מרחק, עלות הנסיעה, גבולות וחוקי הגירה, שפה זרה וגעגועים. לכן לא כל מי שרוצה להגר אכן עושה זאת. הרבה פעמים ההגירה מתרחשת בשלבים — קודם לעיר הגדולה בארץ המוצא, ורק אחר כך לחו"ל — ובשרשרת: מהגר אחד מגיע, ואחריו מגיעים קרוביו ושכניו.
מה ההגירה משנה?
למדינת היעד ההגירה מביאה ידיים עובדות, כישרונות, תרבויות, מאכלים ורעיונות חדשים. מהגרים רבים עובדים בתחומים שחסרים בהם עובדים, כמו סיעוד, חקלאות ובנייה, ואחרים הם מדענים, רופאים ויזמים. לצד זה יש אתגרים: דיור, לימוד שפה, השתלבות בעבודה, ולעתים מתחים עם חלק מהתושבים.
גם ארץ המוצא מושפעת. כשצעירים משכילים עוזבים, נוצרת "בריחת מוחות" — המדינה מאבדת רופאים, מהנדסים ומורים. מצד שני, מהגרים רבים שולחים כסף למשפחותיהם, ובמדינות מסוימות הכסף הזה הוא חלק ניכר מהכלכלה. יש גם מהגרים שחוזרים ומביאים איתם ידע וניסיון.
ישראל — ארץ של עלייה
בישראל להגירה של יהודים לארץ קוראים עלייה, וחוק השבות משנת 1950 מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות ולקבל אזרחות. מאז קום המדינה עלו לישראל יותר משלושה מיליון בני אדם. בשנים הראשונות הגיעו עולים רבים מאירופה שאחרי השואה ומארצות ערב, ובשנות ה־90 הגיעו כמיליון עולים מברית המועצות לשעבר, וכן עולים מאתיופיה.
בעלייה פועלים אותם גורמים שלמדנו: גורמי דחיפה כמו אנטישמיות, מלחמות ומשברים כלכליים, וגורמי משיכה כמו הקשר לארץ ישראל, משפחה וחיים בחברה יהודית. גם בישראל יש הגירה פנימית — מעבר מהפריפריה למרכז ובחזרה — וגם יש ישראלים שמהגרים לחו"ל, תופעה שנקראת ירידה.