ישראל היא ארץ קטנה וצפופה, וכל שנה נבנים בה עוד בתים, כבישים ומפעלים. אם לא ישמרו על שטחים פתוחים, בעלי חיים וצמחים רבים לא ימצאו מקום לחיות. בגלל זה הוחלט להגן בחוק על אזורים מסוימים. למרות גודלה הקטן, יש בישראל מגוון גדול מאוד של צמחים ובעלי חיים, כי נפגשים בה אקלים ים תיכוני, מדבר והרים, והשמורות שומרות על המגוון הזה לדורות הבאים.
בשמורת טבע המטרה העיקרית היא להגן על הטבע עצמו. בעין גדי חיים יעלים ושפני סלע ליד מעיינות ומפלים במדבר, בתל דן זורמים מים צלולים בין עצים גבוהים, בשמורת החולה צופים בציפורים נודדות, ובחי־בר יטבתה מגדלים בעלי חיים שנעלמו מהארץ כדי להשיב אותם לטבע. בשמורות פועלים פקחים, חוקרים ומתנדבים שסופרים בעלי חיים ומשקמים מעיינות.
טעות נפוצה היא לחשוב ששמורת טבע וגן לאומי הם אותו דבר. בשמורה המטרה העיקרית היא הטבע, ובגן לאומי — שמירה על אתר היסטורי או נוף מיוחד, והכנתו לביקור. יש מקומות שהם גם וגם. ועוד טעות: לחשוב שמותר לקטוף פרחים מחוץ לשמורה — חלק מפרחי הבר מוגנים בחוק בכל מקום.