הגליל משתרע בין הים התיכון במערב לבין עמק החולה והכנרת במזרח, ובין עמק יזרעאל בדרום לגבול הצפוני של המדינה. בגליל העליון ההרים גבוהים ותלולים, והר מירון מתנשא בו לגובה של כ־1,200 מטרים, עם שמורת טבע גדולה של אלונים ועצי אלה. בגליל התחתון ההרים נמוכים יותר, וביניהם עמקים רחבים. שם בולט הר תבור — הר עגול ובודד שמופיע בתנ״ך בסיפור של דבורה וברק.
הגליל הוא מהאזורים הגשומים בישראל, כי ההרים עוצרים את העננים שמגיעים מהים. לכן יש בו מעיינות, נחלים שזורמים גם בקיץ — כמו נחל עמוד ונחל כזיב — וחורשות. באביב הוא מתכסה בכלניות, ברקפות ובתורמוסים, ובסתיו מגיעה עונת המסיק, קטיף הזיתים. עצי זית עתיקים, חלקם בני מאות שנים, הם חלק מהנוף.
בגליל חיים יחד יהודים, ערבים, דרוזים וצ׳רקסים. צפת היא אחת מארבע ערי הקודש של היהדות, ונצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל וחשובה מאוד לנוצרים. יש בו גם ערים כמו כרמיאל, קיבוצים ומושבים, כפרים ערביים ודרוזיים ושני כפרים צ׳רקסיים — כפר כמא וריחאניה. טעות נפוצה היא לחשוב שהגליל הוא רק ״הצפון הירוק״ — הוא גם בית לתרבויות ומסורות רבות.