קרום כדור הארץ מחולק ללוחות ענקיים שזזים לאט מאוד — סנטימטרים בודדים בשנה. כששני לוחות נדחקים זה לזה, הסלעים מתקפלים ומתרוממים, כמו מפה על שולחן שמתקפלת כשדוחפים אותה משני הצדדים. כך נוצרו, לאורך מיליוני שנים, רכסים כמו ההימלאיה והאלפים. במקביל, גשם, רוח וקרח שוחקים את ההרים כל הזמן, ולכן רכסים ישנים מאוד הם לרוב נמוכים ומעוגלים יותר.
ההימלאיה באסיה היא רכס ההרים הגבוה בעולם, ובו נמצא האוורסט, שגובהו כמעט 8,850 מטרים. רכס האנדים בדרום אמריקה הוא רכס ההרים הארוך בעולם על פני היבשה. בישראל עובר מצפון לדרום רכס ההר המרכזי: הרי הגליל, הכרמל, הרי השומרון, הרי יהודה והרי הנגב. רכסים עוצרים עננים, ולכן יורד עליהם יותר גשם, והשלג והקרחונים שלהם מזינים נהרות גדולים.
טעות נפוצה היא לחשוב שרכס הוא הר אחד גדול. רכס הוא שורה של הרים ופסגות, שיכולה להימשך מאות ואלפי קילומטרים. עוד טעות: לחשוב שההר הגבוה ביותר נמצא ברכס הארוך ביותר — האוורסט נמצא בהימלאיה, ואילו הרכס הארוך ביבשה הוא האנדים.