בשמורת טבע המטרה העיקרית היא להגן על הטבע, ואילו בגן לאומי שמים דגש גם על המבקרים: רוצים שאנשים יכירו את המקום, ילמדו עליו וייהנו ממנו, בלי לפגוע בו. לכן בגנים לאומיים יש לרוב שבילים מסודרים, שלטי הסבר, מרכז מבקרים ולפעמים גם מתקני רחצה ומקומות לפיקניק.
בישראל יש גנים לאומיים רבים, וחלקם קשורים להיסטוריה עתיקה. במצדה, המבצר על הצוק מעל ים המלח, שהוכרז כאתר מורשת עולמית, אפשר לטפס בשביל הנחש או לעלות ברכבל. בבית שאן נמצאים שרידים של עיר רומית וביזנטית — רחובות עם עמודים, תיאטרון ומרחצאות. בקיסריה העתיקה רואים את הנמל שבנה הורדוס. ויש גנים שבולטים בנוף, כמו גן השלושה עם בריכות המים החמימות.
טעות נפוצה היא לחשוב שבגן לאומי ״הכול מותר״ כי הוא נועד למבקרים. גם בגן לאומי אסור לפגוע בשרידים עתיקים, לטפס על קירות עתיקים, לקטוף צמחים מוגנים או להשאיר פסולת. ויש מקומות שהם גם גן לאומי וגם שמורת טבע, ושם חשוב לשמור גם על ההיסטוריה וגם על הטבע.