מה רואים בקלימוגרמה?
בקלימוגרמה יש ציר אופקי עם 12 חודשי השנה, ושני צירים אנכיים. העמודות מראות את כמות המשקעים הממוצעת בכל חודש, במילימטרים, והציר שלהן נמצא בדרך כלל בצד אחד. הקו מראה את הטמפרטורה הממוצעת בכל חודש, במעלות צלזיוס, והציר שלו בצד השני. הנתונים הם ממוצעים של שנים רבות — לרוב 30 שנה — ולא של שנה אחת.
כשקוראים קלימוגרמה שואלים כמה שאלות קבועות: באילו חודשים יורד גשם, ובאילו החודשים יבשים? מה החודש החם ומה הקר? מה ההפרש בין הטמפרטורה בחודש החם לזו של החודש הקר (הטווח השנתי)? וכמה משקעים יורדים בכל השנה? מהתשובות אפשר לשרטט "תעודת זהות" של האקלים.
חלוקת האקלים של קפן
בתחילת המאה ה־20 פיתח המדען ולדימיר קפן שיטה לחלק את העולם לאזורי אקלים לפי הטמפרטורה והמשקעים — ובעקיפין לפי הצמחייה שגדלה בכל מקום. בשיטה חמש קבוצות ראשיות: אקלים טרופי לח (A), שבו חם כל השנה; אקלים יבש (B), שבו האידוי גדול מהמשקעים — מדבריות וערבות; אקלים ממוזג (C), עם חורף מתון; אקלים יבשתי קר (D), עם חורף קפוא; ואקלים קוטבי (E), שבו אפילו בקיץ קר מאוד.
כל קבוצה מתחלקת לסוגים לפי עונת הגשמים. למשל, בסינגפור, ליד קו המשווה, הקלימוגרמה מראה קו טמפרטורה כמעט ישר — כ־27 מעלות כל השנה — ועמודות גשם גבוהות בכל החודשים, יותר מ־2,000 מילימטרים בשנה. בקהיר, לעומת זאת, העמודות כמעט אינן נראות: יורדים שם רק כ־25 מילימטרים בשנה.
האקלים הים־תיכוני
רוב שטחה הצפוני והמרכזי של ישראל נמצא באקלים ים־תיכוני — סוג של אקלים ממוזג. הקלימוגרמה שלו קלה לזיהוי: קיץ חם ויבש לגמרי, בלי עמודות גשם בין יוני לספטמבר, וחורף מתון וגשום, עם עמודות גבוהות בדצמבר, בינואר ובפברואר. בירושלים, למשל, יורדים בממוצע כ־550 מילימטרים בשנה, כמעט כולם בין נובמבר למרץ.
אקלים כזה קיים בחמישה אזורים בעולם, כולם בערך בין קווי הרוחב 30 ל־40 בחופים המערביים של היבשות: סביב הים התיכון, בקליפורניה, במרכז צ׳ילה, בקצה הדרומי־מערבי של אפריקה סביב קייפטאון, ובדרום־מערב אוסטרליה. בכל האזורים האלה מגדלים גידולים דומים — זיתים, ענבים, הדרים ושקדים — והטבע מותאם לקיץ ארוך ויבש ולשריפות.
מאקלים לאדם
האקלים משפיע על כמעט כל תחום בחיינו: אילו גידולים אפשר לגדל ומתי, איך בונים בתים, כמה אנרגיה צריך לחימום ולקירור, ואפילו אילו מחלות נפוצות. בישראל, למשל, עונת הגשמים קצרה ולא יציבה, ולכן תמיד היה צורך לאגור מים ולחסוך בהם.
כדאי לזכור שהאקלים אינו קבוע לנצח. מדענים משווים קלימוגרמות של עשורים שונים ורואים שבמקומות רבים, גם בישראל, הממוצעים עולים. לכן קריאת גרפים של אקלים היא מיומנות שימושית לא רק במבחן, אלא גם כדי להבין חדשות על שינויי אקלים.