נחלת הכלל היא ״המאגר המשותף״ של יצירות שאין עליהן עוד זכויות יוצרים — בדרך כלל כי עבר מספיק זמן מאז מות היוצר — וכל אחד רשאי להשתמש בהן, להעתיק ולשנות.
בישראל, כמו במדינות רבות, יצירה עוברת לנחלת הכלל בדרך כלל 70 שנה אחרי מות היוצר (בסוף השנה). לכן היצירות של מלחינים כמו באך, מוצרט ובטהובן — התווים והלחנים עצמם — חופשיות לשימוש. גם שירי עם עתיקים רבים נמצאים בנחלת הכלל.
אבל זהירות: הקלטה חדשה של יצירה כזו — של תזמורת מסוימת, למשל — היא יצירה חדשה, ויכולה להיות מוגנת בנפרד. כך גם עיבוד חדש או תרגום חדש. כלומר, מותר לכם לנגן ולהקליט בעצמכם יצירה של בטהובן, אבל לא בהכרח להשתמש בהקלטה של מישהו אחר. הכללים משתנים ממדינה למדינה.
💡 איך זוכרים? נחלת הכלל = חופשי לכולם. אבל הקלטה חדשה — אולי מוגנת.