בצד התחתון של כל זרוע יש מאות ״רגליים״ קטנטנות כמו צינורות, שמתמלאות במים ונצמדות לסלעים. בעזרתן כוכב הים זוחל לאט, ובעזרתן הוא גם פותח צדפות: הוא נצמד לשני חלקי הקונכייה ומושך בסבלנות עד שנפתח רווח קטן.
הפה של כוכב הים נמצא באמצע הצד התחתון. מינים רבים מוציאים את הקיבה החוצה, אל תוך הטרף, ומעכלים אותו מבחוץ. בקצה כל זרוע יש ״עין״ פשוטה שמבחינה בין אור לחושך.
אם כוכב ים מאבד זרוע, הוא מצמיח חדשה. אצל כמה מינים אפילו זרוע אחת עם חלק מהמרכז יכולה לגדל כוכב שלם. לכן לא קורעים ולא מוציאים כוכבי ים מהמים — מחוץ למים הם נחנקים.