מתחילים ממה שכבר עובד בבית
לפני שאורזים משחק חדש, חשבו מתי הפעוט נהנה איתכם בלי הרבה חפצים: הצצה בספר, חיקוי של הבעה, קו בעיפרון או שיחה על תמונה. בחרו כמה אפשרויות כאלה. בטיסה הסביבה חדשה ממילא; חפץ מוכר יכול לתת התחלה נוחה. לא צריך למלא תיק שלם כדי שתהיה דרך נעימה.
מכינים שלוש פינות בתיק
ארזו פינה אחת לציור, פינה לספר קטן ופינה לחפץ משחק גדול שמתאים לגיל. שימו הכול כך שתוכלו להוציא פריט אחד בלי לפרוק את התיק. את רשימת הדברים אפשר לסמן בצ׳קליסט האריזה, ודפים פשוטים להכין בערכת הטיסה לגיל שנתיים–שלוש או ארבע–חמש.
מחלקים את הדרך לרגעים קטנים
אין צורך לקבוע שהפעוט חייב לצייר עד סוף הדף. מציעים ניסיון קצר, מסתכלים אם מתאים וממשיכים כשנמאס. דוגמה לסבב: למצוא משהו כחול ליד המושב, לצייר קו ארוך, להקשיב לסיפור ואז לשבת בלי פעילות. במשחקי ההמתנה יש אפשרויות שנשארות ליד ההורה ואינן דורשות להסתובב במעברים.
משחקים יחד גם בלי צעצוע
אפשר להראות שתי אצבעות ולבקש חיקוי, להפוך את כפות הידיים לפרפר, או לשאול מה רואים בחלון. במשחקי הדיבור יש כרטיסים להורה; לקטנים בוחרים רמז של צבע או צורה, ולא שאלה שמחייבת קריאה. משחק משותף יכול להיות גם תור אחד של כל משתתף.
מכינים שקט מראש
אם מתאים לכם לשלב סיפור, בחרו אותו ברדיו בוגה ושמרו דרך תיק הטיסה. פתחו את התיק בלי רשת לפני היציאה. אל תבנו על כך שכל קול מכשיר יעבוד במצב טיסה. להקלטות שמורות יש יתרון, וגם אז אפשר לבחור רק להסתכל בתמונה או לנוח.
כשהתוכנית לא מתאימה לרגע
אם הפעוט לא מעוניין, עוצרים. אפשר להציע חיבור להורה, החלפה או מנוחה במקום להוסיף עוד גירויים. מעטפת הפעילות היא אפשרות, לא משימה שצריך להספיק. אם משתמשים במעטפות הפתעה, לא חייבים לפתוח אותן בדיוק בכל שעה.
בודקים את סידור הישיבה והציוד
בדקו מול חברת התעופה את כללי העגלה, הנוזלים בתיק היד ומושב הבטיחות, וגם את התאמת המושב למטוס ולילד. הקפידו על הוראות הצוות והיצרן. בשאלות רפואיות, באי־נוחות חריגה או כשיש מצב בריאותי מיוחד, התייעצו עם רופא לפני הנסיעה.