🖍️ קופסת הטושים החדשה
ליום ההולדת אלעד קיבל קופסת טושים חדשה: עשרים וארבעה טושים בכל צבעי הקשת, מסודרים בשורה בתוך קופסת פח עם מכסה. היה שם ירוק בקבוק וירוק דשא, כחול ים וכחול שמיים, ואפילו טוש זהב אחד, נוצץ. אלעד פתח את הקופסה והריח — ריח של חדש.
למחרת הוא לקח את הקופסה לבית הספר. בשיעור אמנות ביקשה המורה לצייר "את המקום שהכי אוהבים". אלעד פתח את הקופסה בגאווה. לידו ישבה גפן, שהיו לה רק שלושה צבעי עיפרון: אדום, חום וירוק דהוי, עם חוד שבור.
גפן הסתכלה על הקופסה של אלעד, ואחר כך על הצבעים שלה, והתחילה לצייר בשקט. אלעד ראה שהיא מציירת ים. ים בירוק. כי לא היה לה כחול.
אלעד הסתכל על הטוש הכחול שלו. מחשבה קטנה ומכווצת עלתה לו בראש: "ואם היא תלחץ חזק מדי? ואם הטוש יתייבש? הם חדשים לגמרי." הוא סגר קצת את המכסה. ואז הוא ראה את גפן מסתכלת על הים הירוק ונאנחת בשקט.
אלעד פתח את המכסה עד הסוף והזיז את הקופסה לאמצע השולחן. "רוצה?" הוא שאל. "יש פה כחול ים." גפן הרימה את הראש. "באמת? אפשר?" "בטח. רק תסגרי את הפקק אחר כך, שלא יתייבש."
גפן לקחה את הכחול בזהירות, כאילו זה משהו שביר, וציירה ים. ים כחול, עם גלים. אחר כך ביקשה תכלת לשמיים, וצהוב לשמש. אלעד צייר בינתיים את הגינה של סבתא. הטושים עברו הלוך וחזור, ובכל פעם שמישהו סיים עם צבע, הוא סגר את הפקק והחזיר אותו לשורה.
ואז גפן אמרה: "אתה יודע מה? בוא נחבר את הציורים." הם הניחו את הדפים זה ליד זה, וזה התאים בדיוק: הגינה של סבתא נגמרה בשביל, השביל המשיך אל החוף, והחוף נגמר בים הכחול. הם ציירו גשר קטן במקום שבו הדפים נפגשו, ומעליו, בטוש הזהב, שמש גדולה ונוצצת.
בסוף השיעור התברר שהטוש הירוק בקבוק נשאר פתוח, והתייבש קצת. אלעד הרגיש צביטה קטנה בבטן. אבל אז המורה הרימה את הציור המשותף מול כל הכיתה. "תראו מה קורה כשמחברים," היא אמרה, וכולם מחאו כפיים. הציור נתלה על הלוח, בדיוק באמצע.
בערב אלעד סיפר לאבא על הטוש שהתייבש. "חבל," אמר אבא. "אתה מצטער שנתת?" אלעד חשב רגע ארוך. "לא," הוא אמר בסוף. "טוש אחד התייבש. אבל קיבלתי חברה חדשה וציור על הלוח." אבא חייך. "נשמע לי כמו עסקה טובה."
לפני השינה אלעד פתח את הקופסה עוד פעם אחת. עשרים ושלושה טושים טובים, ואחד ירוק ועייף. הוא סגר את המכסה והניח אותה ליד המיטה. מחר הוא יביא אותה שוב לבית הספר. ואולי, הוא חשב בחיוך, כשהעיניים כבר נעצמו, הם יציירו הפעם גם הר.