אנרגיה: צורות, המרות וחוק שימור האנרגיה

מדעים · לכיתות ז׳–ט׳

אנרגיה היא היכולת לגרום לשינוי: להזיז, לחמם, להאיר או להשמיע קול. היא לא נראית, אבל רואים את מה שהיא עושה. בשיעור נכיר את צורות האנרגיה, נראה איך היא עוברת מצורה לצורה, ונלמד את אחד החוקים החשובים בטבע — חוק שימור האנרגיה.

צורות של אנרגיה

לגוף שנע יש אנרגיה קינטית, אנרגיית תנועה. היא גדלה עם המסה של הגוף, ועוד יותר עם המהירות שלו: אם מהירות מכונית מוכפלת, האנרגיה הקינטית שלה גדלה פי ארבעה. לכן תאונה במהירות גבוהה מסוכנת הרבה יותר.

לגוף שנמצא בגובה יש אנרגיה פוטנציאלית כובדית, כלומר אנרגיה ״אגורה״ שיכולה להשתחרר כשהוא ייפול. גם לקפיץ מתוח או לגומייה מתוחה יש אנרגיה אגורה, אנרגיה אלסטית. במזון, בדלק ובסוללות יש אנרגיה כימית, האגורה בקשרים בין האטומים.

צורות נוספות הן אנרגיה חשמלית, אנרגיית אור (קרינה), אנרגיית קול ואנרגיה תרמית — האנרגיה שקשורה בתנועת החלקיקים של חומר. בגרעין האטום אגורה אנרגיה גרעינית, והיא המקור לאור ולחום של השמש. את האנרגיה מודדים ביחידה שנקראת ג׳אול.

המרות אנרגיה

אנרגיה כמעט אף פעם לא נשארת באותה צורה. היא עוברת מצורה לצורה, וזה נקרא המרת אנרגיה. ברכבת הרים, הקרון נגרר לראש העלייה הראשונה וצובר אנרגיית גובה. בירידה הגובה קטן והמהירות גדלה: אנרגיית הגובה הופכת לאנרגיית תנועה. בעלייה הבאה התנועה הופכת שוב לגובה.

גם בגוף שלנו מתרחשות המרות. המזון מכיל אנרגיה כימית, והגוף הופך אותה לאנרגיית תנועה של השרירים ולחום ששומר על הגוף בטמפרטורה של כ־37 מעלות. בתחנת כוח פחמית, האנרגיה הכימית של הפחם הופכת לחום, החום מרתיח מים, הקיטור מסובב טורבינה, והטורבינה מסובבת גנרטור שמייצר אנרגיה חשמלית. בבית, החשמל הופך לאור בנורה, לתנועה במאוורר ולחום בקומקום.

חוק שימור האנרגיה

החוק קובע: אנרגיה לא נוצרת יש מאין ולא נעלמת — היא רק עוברת מצורה לצורה או מגוף לגוף. הכמות הכוללת של האנרגיה במערכת סגורה נשארת קבועה. החוק הזה נבדק באינספור ניסויים, ומעולם לא נמצא מקרה שסותר אותו.

אז למה כדור שמקפיץ על הרצפה עולה כל פעם קצת פחות גבוה, עד שהוא נעצר? האנרגיה לא נעלמה. בכל פגיעה חלק ממנה הופך לחום — הכדור והרצפה מתחממים מעט — ולקול שאנחנו שומעים. גם החיכוך עם האוויר הופך חלק מהתנועה לחום. בגלל החוק הזה אי אפשר לבנות ״מכונת תנועה נצחית״ שעובדת בלי מקור אנרגיה.

נצילות וחיסכון

בכל המרה, חלק מהאנרגיה הופך לצורה שלא רצינו, בדרך כלל לחום שמתפזר לסביבה. נצילות מתארת איזה חלק מהאנרגיה הפך לצורה הרצויה. נורת להט ישנה הפכה רק כ־5 אחוזים מהחשמל לאור, וכל השאר הפך לחום — לכן היא הייתה כל כך חמה. נורת לד מפיקה את אותו אור בצריכה קטנה פי כמה.

חיסכון באנרגיה פירושו להשתמש במכשירים יעילים ולא לבזבז: לכבות אורות, לסגור חלונות כשהמזגן פועל ולהעדיף תחבורה ציבורית. כך מפחיתים גם את שריפת הדלקים ואת זיהום האוויר.

✅ חידון: אנרגיה: צורות, המרות וחוק שימור האנרגיה

1. איזו אנרגיה יש לקרון שנמצא בראש העלייה ברכבת הרים?

2. מה אומר חוק שימור האנרגיה?

3. מה קורה לאנרגיה הקינטית כשמהירות מכונית מוכפלת?

4. איזו אנרגיה אגורה במזון?

5. לאן ״נעלמת״ האנרגיה של כדור שמפסיק לקפוץ?

6. מהי נצילות?

7. איזו המרה מתרחשת בגנרטור?

8. מה המקור לאנרגיה של השמש?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

💬 שאלות לשיחה

  1. עקבו אחרי האנרגיה בפרוסת לחם: מאיפה היא הגיעה לחיטה, ולאן היא הולכת אחרי שאכלתם אותה?
  2. למה לדעתכם אי אפשר לבנות מכונה שתעבוד לנצח בלי מקור אנרגיה?
  3. בחרו מכשיר אחד בבית ותארו את כל המרות האנרגיה שמתרחשות בו.

📖 קטע קריאה בנושא: 🎢 הפיזיקה של רכבת ההרים

ברכבת הרים אין מנוע שדוחף את הקרונות לאורך כל המסלול, ובכל זאת הם טסים במהירות, מטפסים ונופלים שוב ושוב. מה שמניע אותם הוא אנרגיה, שעוברת שוב ושוב מצורה לצורה. כדי להבין איך, נעקוב אחרי קרון אחד מתחילת הנסיעה ועד סופה.

בתחילת הנסיעה שרשרת חשמלית את הקרון לראש העלייה הראשונה, שהיא בדרך כלל הגבוהה ביותר במסלול. המנוע של השרשרת הופך אנרגיה חשמלית לאנרגיה פוטנציאלית — אנרגיית גובה. ככל שהקרון כבד יותר והעלייה גבוהה יותר, כך הוא יותר אנרגיה.

מכאן ואילך הקרון לבד. בירידה הראשונה הגובה יורד והמהירות עולה במהירות: אנרגיית הגובה הופכת לאנרגיה , אנרגיית תנועה. בתחתית הירידה המהירות היא הגבוהה ביותר. בעלייה הבאה התהליך מתהפך: הקרון מאט, ואנרגיית התנועה חוזרת להיות אנרגיית גובה.

כאן נכנס לתמונה חוק שימור האנרגיה: אנרגיה לא נוצרת ולא נעלמת, היא רק עוברת מצורה לצורה. אילו לא היה שום , הסכום של אנרגיית הגובה ואנרגיית התנועה היה נשאר קבוע לאורך כל המסלול, והקרון היה יכול לטפס בחזרה בדיוק לגובה שממנו התחיל.

אבל במציאות יש בין הגלגלים למסילה, והתנגדות אוויר. בכל רגע חלק קטן מהאנרגיה הופך לחום ולקול — הגלגלים מתחממים מעט, והנסיעה רועשת. ככל שהמסלול ארוך יותר, כך הולכת לאיבוד כמות גדולה יותר של אנרגיה בדרך. האנרגיה הזאת לא נעלמת, אבל היא כבר לא יכולה להחזיר את הקרון למעלה. לכן כל עלייה במסלול חייבת להיות נמוכה מהקודמת. המהנדסים מחשבים בדיוק כמה אנרגיה ״תאבד״ בכל קטע, ומתכננים את הגבעות בהתאם.

בסוף הנסיעה צריך לעצור את הקרון. כאן נכנסים לפעולה בלמים, שהופכים את אנרגיית התנועה שנותרה לחום. בחלק מרכבות ההרים החדשות משתמשים בבלמים מגנטיים, שעוצרים את הקרון בלי מגע, בעזרת זרמים חשמליים שנוצרים במתכת. היתרון שלהם הוא שהם לא , ולכן הם בטוחים גם אחרי אלפי נסיעות.

אם נסכם: כל האנרגיה של הנסיעה הגיעה מהמנוע שגרר את הקרון למעלה, ובסוף הנסיעה כולה הפכה לחום וקול שהתפזרו בסביבה. בדרך היא עברה עשרות פעמים בין גובה לתנועה — וזה כל הכיף. בפעם הבאה שתעלו על רכבת הרים, נסו להרגיש איפה אתם הכי מהירים ואיפה הכי איטיים.

📖 מילון הקטע
  • גוררת — מושכת אחריה
  • כובדית — שקשורה לכוח המשיכה
  • צובר — אוסף עוד ועוד
  • קינטית — של תנועה
  • חיכוך — כוח שנוצר כשמשטחים משתפשפים
  • מפותל — עם הרבה פניות
  • נשחקים — נהרסים לאט משימוש
  • אמינים — שאפשר לסמוך עליהם

שאלות

1. איזו המרת אנרגיה מתרחשת כשהשרשרת גוררת את הקרון למעלה?
2. איפה מהירות הקרון היא הגבוהה ביותר?
3. למה כל עלייה במסלול חייבת להיות נמוכה מהקודמת?
4. מה היה קורה אילו לא היה חיכוך כלל?
5. מה עושים הבלמים מבחינת אנרגיה?
6. הקטע אומר שהאנרגיה ש״אבדה״ בגלל החיכוך ״לא נעלמת״. הסבירו מה הכוונה, ואיך זה מתיישב עם חוק שימור האנרגיה.
7. מהנדס רוצה שהגבעה השנייה במסלול תהיה גבוהה מהראשונה. מה הוא יצטרך להוסיף למסלול? נמקו.

עוד שיעורים במדעים

לכל 60 השיעורים במדעים ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

אם אנרגיה לא נעלמת, למה צריך לחסוך בה?

כי אחרי שהיא הופכת לחום שמתפזר בסביבה, כמעט אי אפשר להשתמש בה שוב. חיסכון פירושו לשמור על מקורות אנרגיה שימושיים, כמו דלק וחשמל, ולהפחית זיהום.

מה ההבדל בין אנרגיה להספק?

אנרגיה היא הכמות (בג׳אול), והספק הוא הקצב שבו היא מומרת (בוואט). מכשיר של 1,000 וואט הופך 1,000 ג׳אול בכל שנייה.

מה זו קלוריה על אריזת מזון?

זו יחידה למדידת אנרגיה במזון. מה שכתוב על האריזה הוא בדרך כלל קילוקלוריות, וכל קילוקלוריה שווה בערך 4,184 ג׳אול.

שווה להסתכל גם על מדע וטכנולוגיה, ולומדים.

האם זה עזר?
לא מצאתם בדיוק את הדף שחיפשתם?ספרו לנו מה צריך — ואולי הוא יחכה לכם כאן בשבוע הבא.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ